ניוזלטר חיי שרה – כיצד קשורה רבקה לתחיית המתים

שלום ידידים יקרים, 

האם לכל תוצאה יש סיבה? כיצד נדע מה תוצאה ומה סיבה?

והבורא – סיבה? תוצאה? אולי הוא שניהם?

בהמשך מובא הפוסט שהרב פרסם לפני מספר ימים. כדאי לקרוא!

מידי פעם הרב מפרסם פוסטים בפייסבוק. ניתן להכנס אליהם ואף לשאול שאלות.

 

בנוסף, אנו מזכירים לכם שבכל יום שלישי הרב מלמד שיעור בפרשת השבוע על פי הזוהר הקדוש. השיעור פתוח לקהל הרחב ורלוונטי לכולנו. כולכם מוזמנים!

לפרטים- קרן – 050-314-1111

 

ולסיום הניוזלטר אנו מביאים מאמר מרתק על מות שרה והקשר שלה לרבקה ולתחיית המתים. קריאה מועילה לכולם!

אנו מאחלים לכולכם שבת מבורכת! משפט השבוע:

החיצוני בא לאפשר לנו לראות את פנימיותנו.בנפשנו.

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת חיי שרה, עמ' 47 ציטוט השבוע:

"אמנם קיימת מציאות מחוץ לעצמנו, אך כל מה שאנו רואים מחוץ לעצמנו, זה רק בשל העובדה שהדבר מצוי בתוכנו. להוליד הדבר מתוכנו ללא מגע עם החוץ, שיעיר ויאיר מתוכנו תמונה זו, זה בלתי אפשרי. הבטה ללא האמצעי החיצוני הייתה מביאה את האדם לשיגעון או לשקר עצמי. על כן, ברחמיו, הסתיר מאתנו את האפשרות לראות את עצמיותנו רק בתוכנו, ונתן לאדם את האפשרות לראות עצמו דרך מגבלות הסביבה בה האדם נטוע בעולם הזה, הנתון לזמן תנועה ומקום".

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת חיי שרה, עמ' 44

  פייסבוק רשמי של הרב אמונה – היסוד לאהבהפוסט מאת הרב אדם סיני שליט"א אברהם אבינו, בו אנו עוסקים בפרשות השבוע, מתקן העולם באמונת ה'. והשיאני ליבי בימים אלו לעסוק באמונת ה' ביתר שאת. 

עומדת השאלה בדבר קיום הבורא יתברך, והנה באה הטענה המפורסמת : "לכל תוצאה יש סיבה". ומכאן תדע שיש בורא לעולם, שהרי ודאי שלבריאה יש סיבה שהיא הבורא יתברך.

 

על כך שואלים :

מה הסיבה המוקדמת לבורא? לכאורה הוא בתוך המשוואה שלכל תוצאה יש סיבה?

 

שאלה זו נובעת מהשגיאה בהבנת הכלל : "לכל תוצאה יש סיבה".

שים לב יהודי יקר, לכל תוצאה (והדגש על תוצאה) ורק לה יש סיבה. לסיבה אין סיבה - הבורא הוא סיבה ולו אין סיבה מוקדמת.

 

הרחבת הרעיון:
הסיבה היא הכלל והיא בחינת הכתר, או עתיקא קדישא. היא האמונה שאינה צריכה סיבה. כל הפרטים הנובעים מהכלל צריכים סיבה ומשתלשלים בדרך של קודם ונמשך.
כל מסגרת שלמה בנויה מאמונה ראשונית שהיא מהווה את היסוד הראשוני. (אפילו המדע בנוי כך- אקסיומה)

 

היכן הבלבול? 
בתוך המערכת של הבריאה (שהיא נקראת תוצאה – מלשון יציאה לבר), ישנה מערכת של סיבות ותוצאות. גם הסיבות בתוך הבריאה הן תוצאות של סיבות מוקדמות להן. ע"כ אנו רואים שלכאורה יש לסיבה תוצאה. אבל זאת רק באופן יחסי.
הסיבות בתוך מסגרת הבריאה הן פרט בתוך הכלל של הבריאה. וכל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא. יוצא שכל הפרטים במסגרת הבריאה הם תוצאות, ורק באופן יחסי יכולות להיות סיבות.

 

לעומת זאת הבורא הוא הכלל של הסיבה. בו אין תוצאה, וע"כ לא אפשרי שתהיה לו סיבה מוקדמת.

עתה "הישענו על העץ ורחצו רגליכם "(אומר הזהר , הישענו על עץ החיים ותבדקו אם הוא מצל עליכם את אור האמונה)
ולוואי ונזכה כולנו להאמין בו יתברך בלב שלם ונפש חפצה.

 

מעתה נאמר: לכל תוצאה יש סיבה, אולם לסיבה אין סיבה. הרב אדם סיני ב״בואי כלה״, ערב שבת פרשת חיי שרה פרשת חיי שרה – חיי שרה או סיום תפקידה?פרשת חיי שרה מדברת בעיקר על מציאות של השמאל בעולם, מציאות השמאל בעולם האמת. מציאות זו היא בחינת יצחק אבינו. לאחר סיפור העקידה, שבו התכלל השמאל בימין, דהיינו יצחק אבינו התכלל באברהם אבינו, מיד נולדה הבחינה שכנגד יצחק, שהיא רבקה, מיד בזמן העקדה.
מתחילים את פרשת השבוע ב"ויהיו חיי שרה", מספרים לנו ששרה נפטרה מן העולם, היות שגמרה את תפקידה. הגר בגימטרייה יצחק, 208, שניהם מייצגים את בחינת קו שמאל. כאשר נתנה שרה את הגר לאברהם אבינו, היה בחינת ה"שלא לשמה" כדי להגיע ל"לשמה". יצחק הוא ה"לשמה". ברגע שמגיעים ל"לשמה", ודאי שלא צריך יותר את ה"שלא לשמה". לכן, אחרי שנולד יצחק, היא גירשה את הגר.
ברגע ששמעה שרה שאברהם אבינו עקד את יצחק, הבינה שהתיקון של השמאל נגמר – שהוא התכלל בימין. היות שכך, לא היה לה כבר תפקיד בעולם. שרה נפטרה מן העולם, היות שגמרה את תפקידה, לא בגלל שקבלה דום לב, לא בגלל שהיא נבהלה, אלא בגלל שידעה שגמרה את תפקידה.

 

 

כמו שאדם קונה את צד הגוי שבתוכו

לאחר שנפטרה שרה אמנו, אנו רואים שהיא נקברת במערת המכפלה, את מערת המכפלה קנה אברהם מכיוון שראה ששם היה קבור אדם הראשון, ורצה ששם יהיו קבורים כל האבות. לכן, קנה את מערת המכפלה מאת עפרון החיתי.
עפרון זה מלשון צד העפר, שהוא צד הרצון לקבל לעצמו, צד השלילה, צד המציאות הגשמית. אברהם אבינו, שהוא מידת החסד, קונה את מערת המכפלה בכסף מלא – 400 שקל כסף. המספר 400 הוא כנגד מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו "גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם 400 שנה". זה גם כנגד "400 איש עמו" של עשו שבא כנגד יעקב. 400 מציין רצון שלם. אברהם נתן את כל הכיסופים שלו לבחינת בניית הרצון לקבל, בניית המציאות האמתית שאותה צריך לקיים בעולם. הוא קנה את זה למרות שהוא קו ימין. הוא קנה את המציאות הזו של מערת המכפלה כמו שאדם קונה את צד הגוי שבתוכו, את צד הרצון, ועובד אותו לה', כנגד מה שאמר רש"י בתחילת בראשית: "ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". כך פועל עם הרצון, כך אברהם אבינו עשה את התיקון שהוא לקח את בחינת הרצון לבחינת הקדושה.
מדוע הקדושה מתבטאת במציאות של לקיחת אותו רצון?

תחיית המתים, שזה גמר התיקון, חייבת להיות בבחינת האמת, ומערת המכפלה מייצגת את האמת. מצד אחד היא קטנות (מערה לפי הזוהר הקדוש זה קטנות), אך מאידך היא מכפלה, כיוון שהאמת היא כפולה. לשקר אין רגליים, כפי שנאמר לו "על גחונך תלך", בבחינת הנחש שאין לו רגליים. לשקר אין לאן להתקדם בעולם, אבל האמת הנצחית תתגלה בתחיית המתים.
לאחר שקונה אברהם את מערת המכפלה, לאחר שסופד וקובר ומתאבל על שרה אמנו, אז צריך למצוא אישה ליצחק. לשם כך הוא שולח את אליעזר, וגם משביע אותו. מדוע משביע אותו, הרי הוא היה ממונה על כל רכושו? האם לא סמך עליו? כי אברהם אבינו יודע שעל דברים של קדושה אין לסמוך על אף אחד, על דברים של קדושה חייב שבועה, למרות שאת כל רכושו היה מוכן לתת בידו.
אנו רואים שאברהם אבינו נוהג הפוך ממה שבני אדם רגילים נוהגים, שבדברים גשמיים הם צריכים אסמכתאות; עורכי דין; חתימות וחוזים, אבל בדברים רוחניים – מאמינים מהר מאוד לדברים. צריכים להיזהר מזה מאוד, שלא להחשיב את הגשמיות יותר מהקדושה. אבל אברהם אבינו, לא סמך על אליעזר, אלא השביע אותו בבחינת היסוד, זה נקרא "ברית תחת ירכו". השביע אותו כדי שתהיה ברית ברורה, שהוא הולך לקחת לבנו אישה, ולא מבנות כנען, לא מצד הגויים, אלא משורש נשמתו של אברהם.

 

 

כיצד קשורה רבקה לתחיית המתים?

לאחר שמשביע אותו, הוא הולך ופוגש את רבקה. "רבקה" זה אותיות "הקבר". דהיינו, גם רבקה היא בבחינת תחיית המתים, שכאילו יצאה שרה מבחינת הקבר. כמו ששרה היא קו שמאל כנגד אברהם שהוא קו ימין, כך רבקה היא כנגד קו ימין, שהיא בעלת חסד, כלפי יצחק שהוא קו שמאל, כי היא באה להשלים אותו.
יצחק אבינו יוצא לשוח בשדה, לדבר עם קונו, ופוגש את מידת השמאל הזו. עם אותה מידת השמאל הוא בא לידי זיווג, בא לידי ישות משותפת, שזה הדבר השלם של אדם – שלא יישאר רווק. אמנם עם יצחק זה קורה רק בגיל 40, אחרי שקיבל 40 שנות בינה, לוקח את רבקה לאישה.
התיקון הזה של יצחק אבינו אמור להוליד את בחינת יעקב. יעקב, נלמד בפרשה הבאה, הוא שאמור להוליך את עם ישראל ולהוביל אותו למציאות של קבלת התורה.
אבל מה שמעניין אותנו בעיקר, זה הקשר של כל המציאות של מות שרה לתחיית המתים. כאשר אנו מקבלים את מערת המכפלה אלינו, זאת אומרת שאברהם אבינו הצליח לקנות את המציאות של תחיית המתים לעם ישראל.
בע"ה נלמד השבוע על תחיית המתים, ונראה שתחיית המתים נוגעת לכל אחד ואחד מאתנו. נראה איך אנחנו פוגשים את זה כל יום בפרטים קטנים, כדי ללמוד איך זה יקרה גם בפרטים גדולים.
אז נאחל שנוכל כולנו ללמוד ולהתקשר לרעיונות הנשגבים האלה, שתהיה שבת שלום לכולם.