עבודת ה' אמתית – מהו המדד לעבודת ה'?

✨עבודת ה' אמתית✨

 

מהו המדד לעבודת ה'❓

 

*נדמה לאדם, שכאשר יבין את ההיגיון בדרך ה', אזי עבודתו תהיה טובה ומשובחת יותר.

 

אומר הרב"ש זצוק"ל שכך היא דעתם השגויה של בני האדם : " שאם הייתה עבודת ה' בבחינת ידיעה, ולא היה צריכים להאמין, בטח היו מתרבים עובדי ה', והיו הרבה אנשים שהיו מתמסרים לעבודה"

 

מוסיף הרב"ש, שאם דרך הידיעה הייתה דרך שיותר מאפשרת להגיע למטרת הבריאה, זאת הייתה הדרך שניתנת ע"י התורה. אולם הדרך שניתנה היא דרך האמונה ומסתבר שהיא הדרך הראויה לקרב את האדם לאושר האמתי ולדבקות בה'.

 

אמונה או ידיעה❓

מה מקרב יותר בין חברים❓

ראובן מבקש מחברו שיעזור לו בהלוואה כספית של עשרת אלפים דולר. ישנן ב' אפשרויות: האחת שחברו של ראובן טרם ההלוואה רוצה ידיעה ברורה, כיצד מחזיר לו ראובן את ההלוואה או את התמורה להלוואה. האפשרות השנייה היא שהחבר מלווה לראובן ללא שאלות מתוך אמון בחברות ביניהם.

 

נהיר לכל שהאפשרות השנייה מביאה יותר לאהבה. אמון הוא בסיס לאהבה. אם כך, מדוע שלא נקבל שזה הבסיס ליצירת אהבה עם הבורא? מדוע אנו מבקשים לראות את התועלת האישית בעשיית רצון הבורא? מדוע אין אנו מחשיבים את האמונה יותר מהידיעה?

 

התשובה היא, שהרצון הגופני מאתגר אותנו. הוא מעין משקולת על האמון שצריך לייצר עם הבורא יתברך. אמון זה יכול להתקיים רק עם נעבוד באמונה. הרצון לעבוד רק מתוך ידיעה מסיט את האדם לאהבה עצמית, לאגואיזם.

 

נכון הוא שדרך אגואיזם ניתן לייצר יגיעה עצומה, ולהביא מס' רב של אנשים לדרך, אולם דרך זו לא תביא לייעד המבוקש של אהבת ה'.

 

מדוע יש האומרים שחכמת הקבלה היא מדע ולא אמונה❓

זה אמנם מקרב יותר אנשים, אבל לאן? לאגואיזם רוחני ולא לאמון ואהבת ה'. באופן זה מסתגרים בשגיאה שהמצוות המעשיות מיותרות ורק מי שמרגיש נוח או מחובר צריך לקיימם, כאמור רק אם ישנה ידיעה גופנית הנקראת הנאה.

דרך זו גם אם מפורסמת לא תצלח. היא מנוגדת לאמת. הקשר האמתי עם הבורא לא יכול להיבנות על ידיעה ותענוג אלא על אמונה.✨

 

הרב אדם סיני

 

להמשך קריאה ושאלות: adamsinay.Net

לאתר הבית: hasulam.co.il

יום נפלא☀

מוכרחים להיות שמח? מוכרחים להיות שמח!

☺מוכרחים להיות שמח❓

 

ערך השמחה מוכר לכולם.

 

כל אדם מבין ששמחה היא דבר ראוי. אנו עוסקים בימים אלו בסמינר של שלושה ימים שנושאו "השמחה".

 

✨ישנן תובנות נפלאות מלימוד זה.✨

 

אומר "בעל הסולם" בפרי חכם/ שיחות קודש "אין בין תענוג ושמחה לעצב וצער אלא הפירוד והחיבור."

 

בהמשך המאמר מסביר בעל הסולם על עניין השמחה ואלה עיקרי הדברים בעניין השמחה:⬇

א. הפירוד משויך לגוף והחיבור משויך לנשמה.

ב. שמחה הבאה מצרכי הגוף אינה אמתית היות והיא מנוגדת לחיבור ולרציפות הנצרכת לשמחה אמתית.

ג. שמחה הבאה מצרכי הנשמה היא אמתית היות והיא נובעת מרצון שבבסיסו הוא חיבור.

ד. לאדם איברים עליונים ותחתונים, לעיתים איבריו העליונים מסכימים לשמחה והתחתונים אינם, או הפנימיים מסכימים והחיצוניים אינם. במצב זה האדם חלוק בשמחתו.

ה. באדם יש את בחינת ההכרה שתפקידה לחבר בין הנשמה לאותם איברי הגוף שלא תמיד מסכימים לשמחת הנשמה.

ו. כאשר האיברים והמעשים אינם השלכה של הנשמה, נחשבים הללו בגלות.

ז. גאולת האיברים והמעשים מתקיימת בהיותם נפעלים כשליחים של הנשמה והשכל מתוך הסכמה.

ח. הבורא יתברך הוא השלם הכללי שאליו צריכה הנשמה להתחבר.

ט. אין שמחה אמתית אלא בחיבור לבורא יתברך, כל שמחת הגוף סופה לגרום לצער ועצב.

י. היכולת לחבר בין האיברים לנשמה כדי שתתהווה אותה אחדות לצורך שמחה שלמה אפשרית ע"י הגברה של ההכרה האמונית

סיכום חופשי:⤵
ישנה שמחה הנובעת מהגוף, מהרצונות הגשמיים. אדם שמח כאשר קנה מכונית חדשה, כאשר מצא עבודה חדשה וכו'…. יש לדעת ששמחה זו אינה אמתית. על האדם לצמצם שמחה זו, ולאתגר את עצמו לייצר שמחה הנובעת מהרצונות הנשמתים.

השמחה הכרחית כדי להגיע לאהבה. אהבה בלי שמחה אינה יכולה להתקיים, אולם חייבת שמחה זו להיות מיוסדת על קשר עם הבורא יתברך, שהוא הוודאי הראשוני ומרכז האחדות. אין אחדות אמתית ללא קשר עם הוודאי הראשוני שהוא הבורא יתברך.

מוכרחים להיות שמח, אך שמחה זו חייבת להיות אמתית. אם השמחה אינה אמתית עלולה להזיק ולא להועיל.

נסייג זאת בכך שהשמחה ⏱הזמנית מדברים קטנים אפשרית כטריגר ראשוני אך בשום אופן לא כמטרה⛳. עד עשרים אחוז ולא יותר.

יהודי היה שמח אך הקפד ששמחה זו תהיה מהאמת.✨

בברכת חג שמח
הרב אדם סיני

לעמוד הרב בפייס: http://adamsinay.net

שיעורים מאמרים ועוד המון: hasulam.co.il

תת המודע הנפשי של האדם

 תת המודע הנפשי של האדם  

"וַיִּכָּתֵב, בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ"

כאשר אדם עושה תנועה אמונית למעלה מהדעת, נטמעות רשימות מפעולה זו בנפשו, אף שחש כי אינו מקבל באופן מיידי את התמורה.
זאת, מכיוון שפעולה שהיא למעלה מהדעת היא פעולה רוחנית, ישנו חוק האומר, ש"אין העדר ברוחני".

כאשר נפשו של האדם זקוקה לרשימות אלו, כאשר יצר הרע בא כנגדו בצורת המן, השרשה נפשית זו, היא שנותנת לו את תעצומות הנפש לעמוד בפני אותו יצר רע הקם כנגדו להמיתו.

לכן, אל לו לאדם לחשוש מכך שאין הוא מרגיש באופן מיידי תענוג מפעולתו, כאשר פועל הוא באמונה למעלה מהדעת, כאשר פועל הוא את האמת, את ערכיו הפנימיים חש הוא שמפסיד.

המגילה מספרת לנו שנפש האדם מהווה בחינת ספר זיכרונות, שהם דברי הימים. גילוי של מדרגות ההשפעה נכתבים בבינה, הנקראת "מלך". בבוא העת, כאשר צריכים להתעורר רחמי שמים, מוצא האדם בנפשו אוצר גלום, אותו יכול הוא להוציא מהכוח אל הפועל.

אדם שאינו עושה הכנה זו של הטמעת רשימות השפעה בנפשו, נתלה על ידי המן. אולם אדם שעושה הכנה זו, כפי שראינו בהמשך סיפור המגילה, הוא זה שמנצח את המן לבסוף.

היכולת לפעול מתוך אמונה פנימית, בערכיות שהיא מעבר לראיה הגופנית הצרה, היא הרכוש האמיתי שעל האדם לאצור בנפשו. נפש בעל רכוש אמיתי, היא זו החשה ערגה למה שמעבר, להרמוניה הנפשית הסגולית המקשרת לבורא יתברך בקשר של שמחה אהבה.

מאחל לכל עם ישראל באשר הם : "אורה ושמחה וששון וייקר."

הרב אדם סיני⁠⁠

ניוזלטר: 266 ויקהל – מהו סוד מגילת אסתר

בס"ד

שלום ידידים יקרים,

לעיתים, כשאדם שומע שאנו עושים משהו, הדרך שלו לשפוט אם כדאי לנו לפעול את הדבר היא: "העיקר שאתה נהנה מזה"- אימרה מוכרת בעולם.

הרב אדם סיני שליט"א, אינו מקבל כמובנת מאליה שום אמרה, שום מוסכמה. הוא מבקש מאיתנו שוב ושוב לבחון "אמיתות" אלה שאנו לעיתים מאמצים לעצמנו.

בהמשך, פוסט שהרב פרסם השבוע בנושא זה. קריאה מועילה!

ומהנעשה בבית מדרשנו…
ביום חמישי הקרוב, שיעור חשוב מאת הרב. "מהו סוד מגילת אסתר?" שיעור שמהווה הכנה חשובה לקראת חג הפורים הממשמש ובא. יהיה כיבוד טעים ומוזיקה שמחה בקבלת פנים לכבוד ראש חודש אדר ב'. אנו מצפים לכם!
לפרטים- קרן – 050-314-1111

נשמח מאד לפגשכם!
שתהיה לכולכם שבת מבורכת!

 

משפט השבוע:

"כאשר כך אדם שב מאהבה, רואה הוא, שכל הייסורים, לא רק שכדאיים היו לו בעבר, אלא מוכרחים הם בפנימיותו בהווה ממש, לשם ראיית שלמות הבורא באהבה גמורה."

כל התורה היא דבר אחד ויחיד. רק עבודה אחת. יש לתקן את צורת הרצון, שיהיה מכוון לה'. כל ריבוי ההסברים וההתעסקויות, השמות המרובים והספרים למיניהם לא באו, אלא לשם עבודה זו היחידה. כל הריבויים הם, מפאת שריחם עלינו הקב"ה ורצה לתת לנו טעם בהתעסקות בעבודה זו, שכן נלאה הוא הגוף בטעם אחד ויחיד. על כן פיזר לנו הבנה זו הקב"ה למנות מגוונות, שתערב לנו עבודת ה'.
גדולתה של השבת באחדותה. גדולתה של העבודה בפרטיה, המשוייכים לתכלית.

 

 

העיקר שאת/ה נהנה מזה 

 

העיקר שאת/ה נהנה מזה 


עוד אחת מהאמרות של "שפת הסוסים" (מבקש שאף לא אחד יפגע מלשון זו)
 
ישנן ב' תנועות עבודה בנפש האדם. תנועות אלו מתאימות לקורה בעולמות העליונים.
התנועה האחת היא התחברות לתהליך הקוסמי, ותנועה שנייה היא התיקון שיש לעשות במקום זה.
 
המציאות הקוסמית נעה במסגרת הזמן, ומציפה ב"אויר הקוסמי" מצבים שונים.

למשל, בחודש אדר התנועה הקוסמית היא סערות נפש המתבטאות באופנים שונים בעולם ובאדם. 
התנועה השנייה היא זו ה"מתקנת" את המצב הקוסמי, היא הנותנת את ההתייחסות הנכונה למצב.
 
עבודת הנפש בב' התנועות:
א. האדם צריך ללמוד להתחבר לעצמו, להרגיש את האני שלו. יש הקוראים לו אגו. ללא האגו אין עבודה לאדם. בני האדם יוצרים מחסומים לעצמם ובכך מתרחקים מהאני שלהם. חיות האדם תלויה ברמת ההשתוקקות שלו. אדם שאין לו תשוקה הוא אדם שאינו בריא נפשית.
כדי להיות בעל תשוקה רוחנית וגופנית על האדם להיות במודעות אישית גבוהה.
 
ב. על האדם לתת צורה נכונה לתשוקה שהוא חווה בתוכו. הצורה הנכונה חייבת להיות משולבת בצורה הרמונית עם מטרת האדם. למשל, את התשוקה להוביל מהלכים בחיים צריך לכוון למנהיגות המתחשבת בזולת ולא לשתלטנות. את תאוותו המינית לזוגיות וכו'…
 
היכן הטעות?
 
"העיקר שאני נהנה מזה"
 
הטעות היא לכוון את העצמי להיות משתוקק, להיות בעל מודעות לרצון העמוק והגדול שלי, ואז להשתמש ברצון זה ללא תיקון.
 
מה עם החצי השני של העבודה? מה עם הצורה הראויה לאני זה?
 
עיקר עבודת האדם היא נתינת צורה לטבעים שלו. המודעות לטבעים היא מדרגת הבהמה, שהיא חשובה מאוד, אך כאשר עומדת בפני עצמה ולא כאמצעי לאדם, אזי היא מלוא טעות.
 
מעתה לא נוותר על האגו, אלא נשתמש בו באופן הראוי. שהרי בצלם אלוקים יצר את האדם.
 
מי אני? ולאן אני? והשאר ביניהם.



שיהיה לכולכם שבת שלום!

הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

ניוזלטר - הזמנה לשמחה רוחנית
בס"ד

שלום ידידים יקרים מאוד,

 

"משנכנס אדר מרבין בשמחה". השנה, שנה מעוברת בעלת שני אדרים, השמחה גדולה הרבה יותר…

בית מדרשנו יקיים בע"ה בראש חודש אדר ב' סעודה חגיגית ושמחה במיוחד. אנו מזמינים אתכם להיות שותפים לסעודה.

 

דרכו של בעל הסולם ושל ממשיך דרכו, בנו בכורו, הרב"ש זצוק"ל, היא דרך רוחנית המבוססת על חכמת הקבלה ופנימיות התורה. זו אינה דרך רק של לימוד שכלי לבעלי הבנה עמוקה, זו אינה דרך רק של עיון, זוהי דרך שבה כולנו עובדים קשה כדי לצאת מאהבה עצמית ולקדם את קשר האהבה שלנו עם הבורא ית'. על כן, אנו נוהגים במנהגים חסידיים רבים, מנהגים שהם לא מצוה הכתובה בתורה, אך בידוע שיש בהם סגולה לקדם אותנו בדרכנו הרוחנית.

 

סעודת ראש חודש היא אחד ממנהגי ישראל אלה. אין חובת סעודה בראש חודש, אך ראוי לכל אחד להשתדל בכך, בפרט כשאנו מגבירים דרכה את אהבת החברים שלנו, את השמחה מהדרך.

למי שלא היה אף פעם בסעודה כזו, נאמר שהיא חוויה חשובה. המאכלים טעימים, המוזיקה משובחת, דברי התורה עמוקים ומעוררים, אך, חשוב מכל, ההשתדלות הפנימית של החברים להגיע לאהבה ביניהם וכלפי הבורא ית', ניכרת.

 

בואו לחוות חוויה גשמית שיש בה סגולה רוחנית חשובה. בואו היו שותפים לסעודת ראש חודש אדר הקרובה. שימרו את התאריך. הקדישו מעט מזמנכם לרוחניות שלכם ושל כלל עם ישראל. איננו מקדמים פה פרוייקט כלכלי. אנו מקדמים את אהבת ישראל, עם ישראל באשר הוא. בואו היו שותפים עמנו לקידום האהבה בעם ישראל, השתתפו עמנו בסעודת ראש חודש אדר ב'.

 

המועד- יום חמישי ל' אדר א'- 10.3.2016 בשעה 19.00. לפרטים קרן- 050-314-1111

אנו מחכים לכם,

בברכת שבת שלום!

 

 

 

 

משפט השבוע:

 

 

"תכונתו של זנב היא, שהוא נמשך אחר הגוף. תכונתו של ראש, שהוא עצמאי. "

 

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת כי תשא.

הזמן את ספר הרב!!!!

 

ציטוט נבחר:

כפי שלמדנו, היותנו בעולם, הוא לצורך תכלית מסוימת ומכוונת, שהקב"ה חשבה בעדנו. נמצא, שאם לא נותנים ליחיד לבטא את תכונתו העצמית, פוגמים בתכלית הבריאה. שהרי שום בריאה אחרת לא יכולה להוציא לפועל את תכונת האדם המסוים הזה, ועלולה להיגרם חס ושלום אבדה של התיקון, שבאה אותה בריה לבצע.

הבנה זו, חשוב שתושתת על כל גבולי חיינו. הן בחינוך עצמיותנו, הן בחינוך ילדינו, הן בחינוך של רב לחסידיו, של מורה לתלמידיו, הן בהתייחסותנו לזולתנו והן במבנה האומה כולה.

…….מהשלילה, צריכים אנו ללמוד את החיוב שבדבר. למשל, כאשר מורה מחנך את תלמידו, צריך הוא להאיר לתלמידו את תכונתו, הנבדלת מכל האחרים. לתת לתלמיד לפתח אותה בכיוון עצמאי ובלעדי. כמו כן, הורה צריך לחפש במה ילדו ניחן, מהי תכונתו הבולטת אותה לאפשר לו לפתח. כן הוא גם בין רב לחסידיו. אם כל שיעשה הרב הוא להשפיע להם תורתו וכולם ילכו כעדר אחריו ללא הבחנות אִישִיוֹת, ימַצֵא חס ושלום משחית נטייה מהיחיד, ונמצא שעוקר אותה ממנו ובכך פוגם בתכלית הבריאה. לא כן עליו לעשות, אלא לתת לכל יחיד לבטא את תכונתו, כמובן בדרך האמת.

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת כי תשא.

 

פייסבוק רשמי של הרב

פילוסופיית האריה

הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

(מומלץ לקרוא בפוסט הקודם את פילוסופיית החתול)

 

אני חי את הנצח בכל רגע

מתי אהיה שמח?

אני כבר לא חתול שמיילל , שורט ואוכל זבל.

כשתהיה אריה !!!

 

כיצד מתנהג האריה?

מסתפק במועט. מקבל אחריות אישית. ונהנה מהאמת.

 

מסתפק במועט

כדי להיות אריה אתה צריך ללמוד לעזוב את העצמי המורגש ולהיות יותר מאותגר. מדרגת החסד של האריה מאפשרת לו להתנהל מתוך תעצומות נפש. במקום ליילל על מה שאין לו הוא מסתפק במועט, דהיינו אפילו אם יש לי מעט גם עם זה אני שמח, גם עם זה אני ממשיך להתקדם למטרותיי, גם עם זה אני מייצר אהבה.

 

כמה מורת רוח אנו חשים כאשר יש לנו "הכול" ואין לנו כלום. ה"אור" מתלבש בצורה ולא בחומר. גם עם חומר מינימאלי אפשר לייצר צורה. לעיתים אפילו יותר אותנטית.

 

לבטח החיילים שבינכם זוכרים איזה תענוג עצום חוויתם מהטיולים עם שק שינה וקופסת לוף בניווטים קשים במדבר יהודה. באכילת תפו"א אדמה שרופים בלילה קר עם פינג'אן תה צמחי שדה שקטפתם לבד.

איזו חוויה מלאת רגש יכולה להתהוות ממשפט אחד וקצר שמכיל בתוכו אהבה אין סופית. מהשקט עם נדנוד קל של אוושת לב שאומרת כמעט הכול. עם קווי מתאר פשוטים, המאפשרים לדמיון המתבונן להשלים את החוויה ולהיות שותף לה.

 

במקום להתלונן כמו חתול על מה שאין האריה מסתפק במועט ועם המעט שיש ולא משנה כמה יש הוא מייצר את הצורות הרצויות.

מעכשיו אמור כמו אריה. "זה מה שיש ועם זה ננצח".

 

מקבל אחריות אישית

במקום לנקות כל החיים את הכתם בבואה שבמראה, אומר ה"בעל שם טוב" זצוק"ל, תושיט את היד למצח שלך.

אסור להאשים אף לא אחד במצבנו. לא את הבעל לא את האישה לא את המדינה וכו". די לחתוליות. מעתה רק אני אחראי למה שקורה איתי.

באופן קל מאוד אפשר לעבור למצב זה של אחריות אישית אם התנהגנו ב"מסתפק במועט".

 

המצב לא קובע. לא משנה מה יש בחוץ. מה שמשנה הוא מה שעשיתי בתוכי. שם אני מחפש את התוצאה, ולכן מתאפשר לי לקבל אחריות אישית. אם השגת החומר שיש בחוץ הוא האתגר שלי, אז אני תלוי בדבר מה מחוץ לעצמי.

 

לא חכם לתלות את חיי במשהו שאינו תלוי בי. אם אני רוצה לחיות נכון ראוי שאני אהיה אחראי לחיי. אני יכול להיות אחראי למה שקיים בתוכיולא למה שאחרים עושים או נותנים.

 

גם כאשר קורה משהו נורא ואיום. עצור לרגע הסתכל במראה ותאמר לעצמך. המצב לא קובע, ההתייחסות שלי למצב היא הקובעת. ולזה אני אחראי. אני לוקח אחריות אישית על צורת ההתייחסות שלי למצב. לא על המצב עצמו. בדרך כלל גם המצב משתנה אבל הוא אינו המטרה.

 

נהנה מהאמת

במקום לברוח לתענוגות זמניים ומקומיים, אני יכול לחדור פנימה לתוך עולם הערכים שלי ובנקל לחיות שם את חיי.

 

כאשר חייתי מתוך אחריות אישית אין לי מה לחפש בהנאות הפיסיות החיצוניות חסרות הערך שמרוקנות אותי כל פעם מחדש. אלו שכבר מספר רב של פעמים הבטחתי לעצמי שלא אצרוך אותן. אני לא רוצה לאכול יותר ג'אנק פוד חברתי, נפשי, רוחני.

 

אוכלי הזבל הופכים להיות אנורקטיים למאכלי אמת. אוכל אמיתי לא מעניין אותם, הם מקיאים אותו מתוכם. חשים שהוא לא שייך להם גם אם מבינים שהוא נכון.

 

 

כמה טוב להיות אריה.

מהיום סוף לחתוליות מתחילים להיות אריות.

לא מייללים, לא שורטים, ולא אוכלים זבל.

מסתפקים במועט, לוקחים אחריות אישית ונהנים מהאמת.

 

שלכם בידידות

הרב אדם סיני

 

 

שבת שלום לכם ולכל עם ישראל!

 

-

 

המומלצים:

 

הקלק לצפייה
החברים כותבים: כיצד למדוד את הנטייה הפרטית ביחס ל "אני האמיתי"? 
הקלק לצפייה
הכנה נפשית לפורים בפנימיות 

 

הקלק לצפייה
חברים כותבים: עלון שביל הזהבמס' 7 כי תשא

 

הקלק לצפייה
פניני החכמה: תפילה אהבת ישראל ומה שביניהם 

הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)

-

הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)

-

הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)בקרו אותנו בפייסבוקלחץ להצטרפות ותמיכה ברעיון

ניוזלטר: 262 משפטים – הזמנה לסעודה שמחה במיוחד

ניוזלטר: 262 משפטים – הזמנה לסעודה שמחה במיוחד
בס"ד

שלום ידידים יקרים

 

הנה מסתיים לו חודש שבט ובפנינו, בשבוע הבא, ראש חודש אדר.

השנה, בשל היות השנה שנה מעוברת, ישנם שני חודשי אדר. אפשרות כפולה לבטא בתוכנו את העבודה שמצופה מאיתנו בחודש זה.

כל חודש בלוח השנה העברי מסוגל הוא להפעים בנפשנו צד אחר.

 

מהי העבודה בחודש אדר?

כיצד עלינו להתכונן לקראת חודש זה?

במאמר המובא בהמשך, דברי הרב על עבודת החודש, כדאי להתכונן, החודש כבר מגיע… קריאה מועילה לכולכם!

 

ומהנעשה בבית מדרשנו…

קורס תפילה יסתיים בע"ה בקרוב. היכונו לקראת הודעותינו לפתיחת הקורס הבא. הקורסים מתקיימים בימי ראשון בערב. לבקשות או פרטים נוספים, אנא פנו לקרן שמרכזת את כל הקורסים.

ביום שני הקרוב תתקיים בע"ה סעודת ראש חודש אדר. נשמח לארח אתכם! פרטים להלן.

 

אנו מאחלים לכם ולכל עם ישראל שבת שלום וחודש טוב ומבורך!

 

 

משפט השבוע:

"גלגול נשמות בגוף אחד הינו גלגול הרצון של האדם בכל מיני לבושים."

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת משפטים עמ' 157

הזמן את ספר הרב!!!!

 

ציטוט נבחר:

גלגול נשמות בגוף אחד הינו, גלגול הרצון של האדם בכל מיני לבושים. למשל, אדם יכול להיות עם רצון להֵטיב. זה יכול להתבטא בגידול בעלי חיים. זה יכול להתבטא בעזרה לזקנים וחלשים, זה יכול להתבטא בנתינת צדקה, במתן עצות ועזרה נפשית, וזה יכול להתבטא ברצון להשפיע לבורא עולם נחת רוח. זה יכול חס ושלום גם להתבטא בהרס
עצמי של חוסר דאגה והזנחה עצמית, וכדומה… גלגול רצונו של האדם יכול לבוא גם על דרך הירידה כפי הכתוב, שאכזרי יכול להיות שוחט או רוצח חס ושלום. הירידה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשאר רצונותיו של האדם, למשל: רצון לכבוד, לחומריות, לידיעות, לשלטון וכו'. השינוי של הרצון הוא שינוי תודעתי. הדרך המקובלת להסתכל על גלגול נשמות, כהתלבשות של נשמה בגוף על דרך ציורית, שנכנסת איזו רוח לתוך הגשמיות, מטעה את האדם לחשיבה גשמית. צריכים לזכור שכל התיאורים הללו, הם משלים גשמיים. אל לנו ליפול להסתכלות גשמית, עלינו לראות את הנמשל, את המונח בפנימיות המשל.

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת משפטים עמ' 157

 

לחץ להצטרפות ותמיכה ברעיוןפייסבוק רשמי של הרב

הפצת האמת

מאמר נבחר מאת הרב אדם סיני שליט"א

הוראה מלמעלה

להפצת האמת ישנם טעמים רבים, אך מעל לכולם היא העובדה שנצטווינו לכך ע"י התורה הקדושה והן ע"י בעל הסולם (ראה הקדמה לפמו"מ).

 

התמורות של האדם שבך

חשיבות ההפצה טעונה בעובדה שאדם שצריך להפיץ את האמת, נפגש איתה תדיר מחוץ לעצמו, ובכך מגרה את פנימיותו לדבר. הרצון שמישהו אחר יטעם מזו החכמה, הופכת להיות את נפשו הפנימית של האדם להיות מחויב יותר לאמת שהוא מפיץ.

 

אנו רואים באופן בולט שכל מי שעוסק בהפצה, רגיש יותר למקום המקשר בין התורה לאדם. לומד הוא להקשיב באופן יותר חברי ומושכל לזולת ולעצמו. השאלות המתעוררות באנשים, שמגיע אליהם החומר הנלמד, מחייבות את המפיץ לענות, ראשית לעצמו, על התשובות היותר בסיסיות, שהפכו אצלו כבר כ"מצוות אנשים מלומדה". מסנן אותם מבין שפתו ללא תשומת לב רעיונית ובדרך כלל אינו שומע את עצמו וכל שכן את זולתו. המפגש עם הבסיסים הראשוניים ביותר מכריח את האדם ליתר עמקות, כדי לחדשם לכל אדם והן לעצמו.

 

חמלת האדם שבך

"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" (שמות כ"ג פס' ה').

בעל החינוך אומר. יש לו לאדם לעורר את מידת החמלה שבתוכו. ויש להוסיף לכך, לא באופן האוטומטי המצוי בבעלי לחיים, אלא מתוך האדם שבו.

הידיעה שישנם אנשים רבים היכולים ללכת בדרך אמת, ולא מצויים בה היות ולא פגשו אותה באופן הנכון והמתאים להם, צריכה לעורר את נפש הנתינה של האדם. האם אחינו הרוחניים, שהם ודאי כל איש מישראל, יהיו מתבוססים בתורות חיצוניות באשר הם, ואנחנו נעמוד בצד ללא מתן עזרה? האם נוכל לומר בפה מלא ידינו לא שפכה את הדם הזה?

 

קריאה לחברים

אני קורא לכל חבר מבני קהילתנו, להקדיש מזמנו ומרצו לעניין ההפצה, שבנפשנו הוא. כל אחינו זועקים לעזרה ואין אנו כאן בעולם רק לעצמנו. הגאולה העצמית והכללית תבוא בע"ה בזכות הפצת האמת במרחבי ההמון, שאם נשאיר חלקה זו פרוצה תמולא היא ח"ו בפוגעי נפש ממש ובכאלו המרחיקים את אחינו עצמנו ובשרינו מהאמת שביהדות. עתה זה הזמן להחליט. גם אני בין המפיצים. גם אני חבר לגאולה. גם אני מתחבר לאדם שבי.

 

בקריאה נרגשת

הרב אדם סיני

הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)

 

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה

מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א בסעודת ראש חודש אדר

יש אימרה מפורסמת של חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט ע"א). כל אדם מטבעו אוהב לשמוח, ולכן לא ברור מהו שאומרים לאדם, ואף מצווים עליו במעין הנהגה – "תרבה להיות בשמחה"?

 

שמחת הנשמה

שמחה יכולה לנבוע מכל מיני סיבות, אך שמחה אמיתית היא שמחת הנשמה, שמחה הנובעת מתנועה רוחנית!

כאשר הנשמה שמחה, יכולה היא להאדיר גם את הגוף. לכן, השמחה של הנשמה אמנם חשובה מאד, אך לא די בה. חודש אדר הוא החודש הי"ב מתוך חודשי השנה. המספר י"ב (12) מראה על חלוקה, והחלוקה היא בחינת הגוף. שם החודש הוא "אדר", מלשון "אדרת שיער". "שיער" הוא בחינת "סערת נפש" (האותיות ס' ו-שֹ הן אותיות מתחלפות בעברית). כאשר הגוף אינו מקבל את רצונו הוא בסערת נפש. לכן, החודש הזה דווקא מציין את צד הגוף. כאשר מדברים על האדרת הגוף, זה יכול להוביל לאסון גדול, מפני שגוף זה גם מלשון "נגף" – מוות. כאשר הגוף מבטא את הנשמה הוא עושה את תפקידו, אך אם הוא עומד מצד עצמו ללא קשר לראש, לנשמה, הוא מוביל לחורבן ופירוד. זה כמו בריאה שמרגישה שאין בורא.

 

השלמת הנשמה לעומת השלמת המעשה

ישנה טעות המתלווה לאדם בכל מבואותיו, בכל מקום אליו פוסעת נפשו הוא נתקל באותה טעות שהולכת איתו תמיד. הנשמה נמצאת בגלות רצון ההשלמה המעשית. היא רוצה שההשלמה תבוא מצד המעשה. אך זו,ההשלמה המעשית, אינה נשלמת אלא בפועל היוצא מהמעשה, ולא במעשה עצמו. לשם, כל אחד מאיתנו צריך לכוון את המעשה. כאשר אנו חושבים שהמעשה עצמו יכול לתת לנו את השלמות – אנו טועים. מצד אחד, אנו חייבים את הגוף, את המעשה, את האדרת הגוף, אך מצד שני, אסור לנו בשום פנים ואופן לחשוב שהמעשה מצד עצמו יכול להגיע להשלמה הרצויה.

 

חודש אדר הגיע אחרי עבודה רבה שעשינו במשך השנה. כאשר עושים עבודה ומגיעים לאיזשהו רצון לתוצאה, בבחינת "פורים" (מלשון פריה, שהוא הכח של בחינת אפרים, הפרי האמיתי אליו צריך להגיע), אין זה בא אלא לאחר גדלות של הנשמה. לכן, אנו צריכים להיזהר מכך שכאשר מגיעים לחודש זה, שלא נרצה רק את צד המעשה עצמו, עלינו לחפוץ בתוצאה הנובעת מהמעשה.

 

להאיר את הגוף

על ידי מעשים רעים ונטיות עכורות, האדם מגיע להרהורים נפסדים אשר מחשיכים את הנשמה. הנשמה בטבעה צריכה להאיר את הגוף, אך הגוף חייב לתת את המקום הראוי לנשמה, כדי שתוכל היא להאירו. כדי שתוכל הנשמה להאיר את הגוף, חייב האדם לתקנה ולא לקלקל אותה ח"ו. לכן, צריך בעיקר להיזהר מהרהורים רעים.

 

אולם צריך לזכור, שהמעשים הרעים אשר אט אט חודרים לכל מיני נטיות עכורות שיש לאדם (הן מעצם טבעו, והן ממה שרכש במשך חייו), גורמים לאדם להרהורים, הגורמים למחשבות שאינן טובות, ומביאים לידי החשכת הנשמה. אז הנשמה לא מאירה, וכאשר אינה מאירה אין מה לעשות איתה.כאשר אין לאדם מה לעשות עם נשמתו והיא אינה מאירה, הוא עוזב אותה והולך לתענוגות הגוף. הולך הוא אף לדברים גרועים יותר, ומחשיך עוד יותר את נשמתו, עד כדי שגם כאשר מאמינים שהנשמה צריכה להאיר, כבר אין שום נגישות לאותה נשמה. כאשר אדם נמצא בחשכות זו, חייב הוא להאמין באמונה שלמה בקדושת השאיפה האמונית. אם אדם מאמין בקדושה זו של השאיפה האמונית, אז יש לו בשביל מה להחיות את הנשמה. אולם, אם אינו מאמין במלא עוזו בשאיפה זו, עלול הוא להביא עצמו למצב רע מאד ולייאוש, מכיוון שהגוף מחשיך. אנו נמצאים בעולם כזה שהגוף מביא אותנו למקומות כאלו שאין לנו כמעט אפשרות לתקן.

 

להאמין במחשבה האמיתית

האדם צריך להיות מאמין שהנשמה מאירה את הגוף. אם יאמין בכך, יוכל הוא לפעול במלוא עוזו. אולם הבעיה שלנו היא שאיננו מאמינים בכך. אנו אמנם מכירים זאת באיזושהי הכרה רחוקה, או יכולים אולי לומר שמאמינים בזה. אך אם ממש היינו מאמינים שמשם תבוא התמורה, היינו מוכנים להשקיע את נפשנו בכך. הואיל ואנו עדיין מאמינים שהתמורה תבוא מעכירות הגוף והסיפוק הגופני, אנו מוכנים לעבוד שעות רבות ולתת יגיעה גדולה בשביל הסיפוק הגופני, וזאת למרות שכל פעם מחדש אנו מתאכזבים ממנו. היצר של הרצון הגופני הוא חזק מאד.

 

בחודש אדר אנו נמצאים בנקודה בה כל מה שעשינו במהלך השנה יכול לבוא לידי ביטוי, או מאידך ח"ו להפסד. לכן, אנו צריכים לעשות שיקול דעת ברור מאד: האם אנו מוכנים להאמין בזכות הנשמה או לא.

 

ההאדרה הגדולה של חודש אדר אינה באה חס ושלום לגרעון, אלא באה כדי שנוכל להיות מעל המן. לכבוש את המן ולא להורגו. אין טעם להרוג את יצר הרע, אלא יש לכבוש אותו. יש לכבוש את בית המן, למרות שגדול הוא מאד ונראה כשולט. למרות שיצר הרע הוא גדול, צריך להאיר את הגוף בעזרת הנשמה.

 

פורים מלשון פריה

השמחה האמיתית היא זו שנותנת לאדם לבטא את הנשמה דרך הגוף. בלי בחינת הגוף (חודש אדר), לא מגיעים לפריה האמיתית. ההפריה של האדם והפרי האמיתי שלו הם כאשר יודע לשלב את הגוף והנשמה.

 

היות שהמטרה היא, בסופו של דבר, רק על ידי שיש גם את צד הגוף (כמובן לא מדובר על הגוף הגשמי, אלא זהו רק הביטוי של הרצון לקבל של האדם), ע"כ אם אין את הגוף הרוחני, הרצון לקבל, אזי גם הנשמה אינה יכולה להאיר במלא עוזה. לכן, צריכים את ההאדרה הזו, צריכים אף את הרצונות הפרטיים והקטנים ביותר. הם לא מקבלים את התמורה מעצמם, ואינם באים מעצמם, אלא הם באים כשליחים ונשואים על אותה נשמה אשר תיקונה הלך ורווה במשך כל השנה.

 

מי שכבר הגיע לחודש אדר, יש לו להסתכל על גדלות הנשמה ולהחדיר בעצמו באר היטב: גדלות הנשמה היא הפיתרון לגוף. הגוף לא ייתן לי את הפתרון של חיי. השאיפה שלי הגופנית היא רק ביטוי ("טריגר") לרצון הנפשי והנשמתי שלי. אם לשם אלך, אז אוכל להגיע.

 

אנו חייבים להאמין שאפשר להגיע לשלמות. והשלמות היא בנשמה, וביטויה בא דרך הגוף.

 

חודש אדר יכול להביאנו להכרה זו, ואם נבוא לזו ההכרה, אז בעז"ה נוכל לומר בפה מלא:

"משנכנס אדר מרבין בשמחה", משום שהריבוי הוא צד הגוף. כל הריבוי יבוא בעז"ה עם אותה איכות של הנשמה. ואז הריבוי שהוא בחינת "רוב מנין", יבוא עם "רוב בנין". אז הגדלות, השלמות והשמחה האמיתית תבוא אלינו.

 

 

שבת שלום וחודש אדר שמח!!!

 

לחץ להצטרפות ותמיכה ברעיון

 

המומלצים:

 

הקלק לצפייה

הזמנה למודעות שבועית

פרומו המזמין אתכם לשיעור מודעות שבועית! מומלץ (-:

הקלק לצפייה
החברים כותבים: שביל הזהב

עלון שהחברים הוציאו, דברי תורה תובנות הלכה גמרא ועוד (:

 

בקרו אותנו בפייסבוק