תת המודע הנפשי של האדם

 תת המודע הנפשי של האדם  

"וַיִּכָּתֵב, בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ"

כאשר אדם עושה תנועה אמונית למעלה מהדעת, נטמעות רשימות מפעולה זו בנפשו, אף שחש כי אינו מקבל באופן מיידי את התמורה.
זאת, מכיוון שפעולה שהיא למעלה מהדעת היא פעולה רוחנית, ישנו חוק האומר, ש"אין העדר ברוחני".

כאשר נפשו של האדם זקוקה לרשימות אלו, כאשר יצר הרע בא כנגדו בצורת המן, השרשה נפשית זו, היא שנותנת לו את תעצומות הנפש לעמוד בפני אותו יצר רע הקם כנגדו להמיתו.

לכן, אל לו לאדם לחשוש מכך שאין הוא מרגיש באופן מיידי תענוג מפעולתו, כאשר פועל הוא באמונה למעלה מהדעת, כאשר פועל הוא את האמת, את ערכיו הפנימיים חש הוא שמפסיד.

המגילה מספרת לנו שנפש האדם מהווה בחינת ספר זיכרונות, שהם דברי הימים. גילוי של מדרגות ההשפעה נכתבים בבינה, הנקראת "מלך". בבוא העת, כאשר צריכים להתעורר רחמי שמים, מוצא האדם בנפשו אוצר גלום, אותו יכול הוא להוציא מהכוח אל הפועל.

אדם שאינו עושה הכנה זו של הטמעת רשימות השפעה בנפשו, נתלה על ידי המן. אולם אדם שעושה הכנה זו, כפי שראינו בהמשך סיפור המגילה, הוא זה שמנצח את המן לבסוף.

היכולת לפעול מתוך אמונה פנימית, בערכיות שהיא מעבר לראיה הגופנית הצרה, היא הרכוש האמיתי שעל האדם לאצור בנפשו. נפש בעל רכוש אמיתי, היא זו החשה ערגה למה שמעבר, להרמוניה הנפשית הסגולית המקשרת לבורא יתברך בקשר של שמחה אהבה.

מאחל לכל עם ישראל באשר הם : "אורה ושמחה וששון וייקר."

הרב אדם סיני⁠⁠

המאבק הנצחי בין המן למרדכי

מתוך שיעור של הרב אדם סיני שליט"א- מתוך הניוזליטר של ויקרא

http://www.hasulam.co.il/kabbalah/24566

שלום לכל בית ישראל ולכל החברים היקרים המשקיעים זמנם בלימוד התורה הקדושה ובעיקר בפנימיות התורה.

לכבוד חג הפורים הממשמש ובא עלינו לטובה, רצוני לומר מספר מלים. השיחה הזו, לפני החגים, לפני מועדים חשובים, נועדה לכך שנכוון את נפשנו, את ליבנו, לדברים האמתיים בחיים, כדי שנבוא לאירוע הגדול הזה, של פורים, מוכנים.

אנחנו יודעים שבימים טובים אנחנו מברכים מקדש ישראל והזמנים. הסיבה לכך היא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה, והתורה נותנת לנו מציאות סגולית: אנחנו מקיימים את הדברים בזמן הגשמי, וזה עוזר לעניינים הרוחניים.

איך בדיוק זה עובד? אנחנו לא יודעים. מכיוון שכל הזמן הגשמי הוא לא זמן אמיתי, כי הגשמיות הרי אין בה אמת, זה מעין סוג של תודעה מזויפת. הגשמיות היא מעין סימולציה שאנחנו נמצאים בה, אבל היא עוזרת, כמו בכל סימולציה, שבה אדם מתאמן.

אבל על מה להתאמן? צריך לדעת מה שיש מעבר לזמן, ואת זה הקדוש ברוך הוא סידר לנו בתורה בצורה מאוד מאוד מסודרת. לכן, כדאי לנו לדעת איך לכוון את עצמנו בתוך הסימולציה הזאת של הזמן.

משנכנס אדר מרבים בשמחה
מהו הזמן המיוחד הזה שנקרא חודש אדר, חודש שנים עשר?
חודש אדר זהו החודש שנקרא אדרת שיער. כידוע, עשיו היה שעיר, דהיינו שהיה עם שיער. שיער זה מלשון סערות נפש, שי"ן וסמ"ך מתחלפות. סערת הנפש הזאת היא התעוררות של הפרטיות של האדם. לכאורה, זה יכול להיות זמן מאוד מאוד משמח, אבל זה יכול גם להיות זמן מאוד מאוד עצוב.

אם מצווים עלינו משנכנס אדר להרבות בשמחה, משמע שיש גם אפשרות אחרת – שלא תהיה שמחה. מדוע? כי אנחנו עומדים במקום הזה של חודש אדר, בין שמחה גדולה לבין אפשרות של התנתקות מוחלטת מהבורא יתברך חס ושלום.
כשמגיעה סערה גדולה בנפש האדם, זה מכיוון שהרצון של הפרטיות שלו מתחיל להתעורר. הוא מתחיל לחשוב: מה קורה איתי? מה עם האני הפרטי שלי? נוצרת השתוקקות גדולה מאוד. זה נקרא המן. זה נקרא עשיו. זה נקרא כלים דעיגולים. זה נקרא בחינת הנחש. יש התעוררות גדולה של האדם לשאול מה עם הפרטיות שלי? האם זה לא טוב שתגדל הפרטיות? לא טוב שיגדל האגו? זה יכול להיות טוב, וזה יכול להיות לא טוב.

כשמתעורר רעב גדול, זה טוב או לא טוב? זה תלוי. אם הרעב בא לסגור אותי, כדבר פרטי, אז זה מפריד אותי מהבורא יתברך, מפריד אותי מאנשים. כידוע לנו, שאדם החושב רק עצמו, לא יכול להגיע לאהבה. אבל הרי האהבה היא המטרה שלנו, לכן נוצרת מלחמה בין המן לבין מרדכי.

המן – לחיות את הרגע
מה מייצג המן ומה מייצג מרדכי? המן אומר למלך, ישנו עם אחד מפורז ומפורד בין העמים. דהיינו, מצד המן, יש לאדם רצונות מאוד מאוד מפורדים, ואין לו רצון מרכזי אחד. לפי הפרטיות, כל רגע אני רוצה משהו, ומה שאני רוצה באותו רגע – זה מה שקובע. עכשיו מתחשק לי לישון. עכשיו מתחשק לי לשיר. עכשיו מתחשק לי ללכת לים. עושה מה שבא לי – זו הפרטיות.

הפרטיות, באופן כללי, גורמת לאדם לרצות לחיות רק את מה שהוא מרגיש באותו רגע. זו בדיוק מציאות הזמן הגשמי, שהעולם שלנו מושך אותנו לנקודה הזאת. זה מה שאומר המן למלך: ישנו עם כזה. המן רוצה לנצל את הנקודה הזו של הפרטיות, ואומר לנו "חיו את הרגע". הוא אומר למלך, יש עם כזה שחי רק את הרגע. אנחנו עלולים  על ידי הזמן הזה, על ידי הנקודה הפרטית הזאת, לגרום שנבטל ממנו לגמרי את הקשר לבורא.
אז מה התפקיד שלנו כבני אדם? להילחם בזה.

איך זה מופיע באופן פרטי אצל כל אדם ואדם? שהוא רוצה רצונות פרטיים, או שהוא רוצה רק את עצמו, או שבכל רגע הוא רוצה משהו אחר, והרצון הזה קובע אצלו, הן לחיוב והן לשלילה. כשכואבת לו קצת האצבע, הוא לא יכול לתפקד יותר – האצבע שלו היא, עכשיו, הדבר הכי חשוב בעולם. כשהוא שמח מאיזושהי נקודה, זה הדבר הכי חשוב לו בעולם, לא מעניין אותו שום דבר אחר. זה דבר מאוד מסוכן. כי זה מפריד אותך מהרצון הכללי.

זה מופיע אפילו בדברים פשוטים. למשל, אדם לומד להיות רופא. עכשיו מתחשק לו לשחק על המחשב, או ללכת לסרט, או ללכת למשחק עם חברים. אבל יש לך מבחן מחר, אומרים לו. אבל הוא ברצונות העכשוויים: לא מעניין אותי מחר, לא מעניין אותי הרצון הכללי שלי.

יש לנו רצון יותר כללי בחיים. יש לנו רצון לאהבה, לדבקות בה'. ואהבת לרעך כמוך – אהבת הכלל. כדי להחזיק את זה, צריך ברית חזקה מאוד. צריך ברית, שיש רצון כללי, ואני צריך להשקיע בו באמונה גדולה.

לכן, ראוי שכל יהודי יבוא לשמחת החג, וישתדל להיות שמח בשמחה של מצווה, על ידי מצוות פורים. יהיה שמח על ידי כך שיהיה מוכן לתת מתנות לאביונים, שיהיה מוכן להגדיל את אותו רצון של קדושה. יהיה שמח ע"י שייתן לרעהו משלוח מנות, שיהיה ברעות עם חברו, בבחינת ואהבת לרעך כמוך. ישמח על ידי שיראה שכל הגילוי בא מצד ההסתרה, שקורא את מגילת אסתר, ומפרסם את הנס הגדול – שצד האמונה מנצח. אחרי שסידר שהכול יבוא לקדושה, יוכל לבוא ולשמוח בשמחה של קדושה – בסעודה, ולשמוח עד שגם המן, גם עם הרצון לקבל הגדול אפשר לפעול בקדושה.

לסיום, אני מבקש לאחל לכל בית ישראל, לכל איש ואישה; בן ובת; נער ונערה ולכל החברים הקדושים, פורים של התעלות רוחנית, של שמחת מצווה אמיתית, ובעזרת השם בניית בית המקדש הפנימי והחיצוני של כל אחד ואחת מאיתנו ושל כל עם ישראל.

שבת שלום ופורים שמח מאד לכם ולכל בית ישראל!

 

http://www.hasulam.co.il/kabbalah/24566

ניוזלטר: 268 ויקרא – משלוח מנות מקוון עבורכם

בס"ד

 

 

 

שלום ידידים יקרים,

פורים מגיע אלינו בשבוע הבא. אנו מתכוננים אליו בשמחה,  תוך החשבת השמחה, בלימוד על השמחה ובהפצת רעיון השמחה.

אחת ממצוות פורים הנה משלוח מנות שכפי שאומר הרב אדם סיני שליט"א, באה להגביר את האהבה בין איש לרעהו.

היום אנו שולחים לכם משלוח מנות מקוון לכבוד פורים…
הבאנו לכם בניוז שפע של דברי חכמה כדי שנבוא כולנו מוכנים יותר, שמחים יותר ואוהבים יותר לחג שמח זה.

בהמשך הניוז:
פוסט שבועי מאת הרב על היחס בין חופש להפקרות. 
שיעור הכנה לפורים "הנועד לכך שנכוון את נפשנו, את ליבנו, לדברים האמתיים בחיים, כדי שנבוא לאירוע הגדול הזה, של פורים, מוכנים". 
פוסט זוגי – העצמת האמונה בזוגיות  שבו הרב אומר למשל- " אסור שהמצבים ישכיחו מאיתנו שהאהבה מצויה בנפש הזוגית, צריך לגלותה". 

אנו מאחלים לכם קריאה נעימה ומועילה!
 
ומהנעשה בבית מדרשנו:
קריאת מגילה תתקיים בע"ה במוצאי תענית אסתר, ביום רביעי בשעה  19:20
קריאת הבוקר של המגילה תתקיים ביום חמישי בבוקר, מיד בסוף התפילה בשעה 06:30.

סעודת פורים עם משתה ריקודים ושמחה תתקיים בע"ה ביום חמישי. הסעודה תתחיל החל משעה 17:20 (צריך להתחיל לפני השקיעה כדי שתחשב לנו לסעודת פורים שאותה מקיימים בו ביום) ותימשך עד הלילה.

הנכם מוזמנים מאד לכל פעילויות בית מדרשנו.
לפרטים על הסעודה, אנא צרו קשר עם קרן: 050-314-1111
 
אנו מאחלים לכם ולכל בית ישראל שבת שלום ופורים שמח מאד!

 

 

משפט השבוע:

"בהסתכלות גשמית מה שהיה איננו, בהסתכלות רוחנית אין העדר"

 

ציטוט השבוע:

"כל עצם בגשמיות תופס מקום אחר במרחב. מדידת העצם נעה בערכים, הבונים את המרחב הגשמי. ערכים אלו בגשמיות נקראים, מעלה מטה, ימין שמאל, פנים אחור. מושגים אלו הם ענפים של מצבים רוחניים, המתארים את המרחב הנפשי של  האדם.
 כאשר הכיסא שלי עומד במקום מסוים, הכיסא שלך לא יכול לעמוד שם. כאשר אני אומר, שאני בתל אביב, אז אני לא בירושלים. אם אומר, שירושלים ותל אביב זה במקום אחד, זה יסתור את התפיסה הגשמית.
 
חישבו על ההבדל בין מוצק לגז. האוויר למשל,  נתפס ביחס לאבן, כנעדר ממקום
מסוים, אלא שנמצא בכל מקום. מובן, שגם האוויר תופס מקום מסוים, אך רק לצורך
ההמחשה. את היחס בין מקום רוחני לגשמי, ניתן להבין דרך ההבדל בין גז למוצק.
 
כדי ללמוד על רוחניות, טוב להסתכל על נפש האדם. למשל הכוח ההרגשי יכול לתת לנו את ההבנה של מהו חוסר מקום. אני יכול להרגיש את ירושלים, גם כאשר הגוף בתל אביב. אני יכול לחשוב על ארצות הברית, כאשר אני, הגוף הגשמי שלי, בברית
המועצות. משמע, שהמחשבה אינה מוגבלת במקום גשמי. אני יכול לחשוב גם על ארצות הברית ועל ברית המועצות בעת ובעונה אחת, הן תופסות מקום אחד במחשבתי, בכלל הנקרא ארצות וכו' "

 

העצמת האמונה בזוגיות

ד' צדדי הנפש: הגלויה הטובה, הגלויה הרעה, הנסתרת הטובה והנסתרת הרעה.
הנפשיות הגלויה מצד הטוב העליון  מציפה בתודעה הגלויה את הזוגיות המחייה, הבוטחת, האוהבת, העורגת ליחד, זו המכסה על כל פשעי הפרט. כאשר נפשיות זו מגולה ההרגשה בזוגיות היא של אהבה.

ישנה גם נפשיות הגלויה מצד הרע
אותה הס מלהזכיר, אך נאמר שהיא זו הנראית ככעס עצב וייאוש המפרידים באצטלה של ישירות ופתיחות או של חיפוש עצמי.

אולם……
ישנן גם ב' בחינות  של נפשיות נסתרת, שתפקידן לאתגר את הזוגיות.
יש לתת תשומת לב מרובה אליהן, היות והן  עיקר המשפיעות על הזוגיות.
הנפשיות הנסתרת הטובה  היא העליונה הבאה מלשד נשמתנו והאחרת תחתונה הבא מצרות גופינו.

העצמת האמונה בזוגיות
העליונה מסתירה את האידאות המתבקשות להתגלות, את המוחין מצד היהודי שבנו, את האהבה שהיא מעבר לזמן והמקום, את החיות הרוחנית הנשגבה.

יושבת זו הגבירה כתורה מסודרת להפליא ב"מחשבת הבריאה הזוגית", צריכים להאמין בה, לערוג אליה, לבקשה כמטמונים ולהחשיבה כיקרה מפז זכה וברה, נאצלת ואוהבת ומבקשת את הכלי כדי להתבטא. יש מישהו מלמעלה שחשב את כל התוכנית של זוגיות אוהבת עבורכם.

המשימות והאתגרים היומיומיים משכיחים מהאדם את תורת זוגיותו, ונסחף הוא למקרים עצמם. על "תורת האדם" שואל רשב"י: ותורה מה תהא עליה? בע"ה אצל כל זוג לא תהיה זרוקה בקרן זוית, אלא מהווה נקודת שאיפה מתמדת..

גבירה זו היא האהבה הנסתרת השלמה הקיימת בכל זוג. היא  הזוגיות הרוחנית הנמצאת כבר בנפשכם, תפקידכם לגלותה. אסור שהמצבים ישכיחו מאיתנו שהאהבה מצויה בנפש הזוגית, צריך לגלותה.

דלדול הרוח
ישנה גם נפשיות נסתרת הבאה מהתחתית – מגופינו. זו באה וצועקת את מבוקשה בכעסים בטרוניות בהיעלבויות, בעצלות בפזיזות ועוד….

כילדה צועקת היא את מבוקשה. מופיעה היא באופן זה כתוצאה מדלדול הרוח, מעזיבת תורת החיים בקרן זווית, מהחשבת הזמני והמקומי יותר מהנצחי והמקודש.  הגוף מאתגר לחזור ולחפש את הנסתר.

צעקת המן זו נועדה כדי למצוא בעיקשות את דרך מרדכי, דרך צדיקות של אמונה נשגבה -  עיקשת. מאתגרת היא לחזור אל  הנסתר ההרואי העליון.
חיו את תורת חייכם – את האהבה הנשגבה, חפשוה, גלוה, שלכם היא.

גלו את האני המשותף הנשגב הנצחי כקיים ומבקש להיות מזוג לכל פרטי חייכם.
היו מאמינים.
היו שמחים.
היו אוהבים.

ניוזלטר: 266 ויקהל – מהו סוד מגילת אסתר

בס"ד

שלום ידידים יקרים,

לעיתים, כשאדם שומע שאנו עושים משהו, הדרך שלו לשפוט אם כדאי לנו לפעול את הדבר היא: "העיקר שאתה נהנה מזה"- אימרה מוכרת בעולם.

הרב אדם סיני שליט"א, אינו מקבל כמובנת מאליה שום אמרה, שום מוסכמה. הוא מבקש מאיתנו שוב ושוב לבחון "אמיתות" אלה שאנו לעיתים מאמצים לעצמנו.

בהמשך, פוסט שהרב פרסם השבוע בנושא זה. קריאה מועילה!

ומהנעשה בבית מדרשנו…
ביום חמישי הקרוב, שיעור חשוב מאת הרב. "מהו סוד מגילת אסתר?" שיעור שמהווה הכנה חשובה לקראת חג הפורים הממשמש ובא. יהיה כיבוד טעים ומוזיקה שמחה בקבלת פנים לכבוד ראש חודש אדר ב'. אנו מצפים לכם!
לפרטים- קרן – 050-314-1111

נשמח מאד לפגשכם!
שתהיה לכולכם שבת מבורכת!

 

משפט השבוע:

"כאשר כך אדם שב מאהבה, רואה הוא, שכל הייסורים, לא רק שכדאיים היו לו בעבר, אלא מוכרחים הם בפנימיותו בהווה ממש, לשם ראיית שלמות הבורא באהבה גמורה."

כל התורה היא דבר אחד ויחיד. רק עבודה אחת. יש לתקן את צורת הרצון, שיהיה מכוון לה'. כל ריבוי ההסברים וההתעסקויות, השמות המרובים והספרים למיניהם לא באו, אלא לשם עבודה זו היחידה. כל הריבויים הם, מפאת שריחם עלינו הקב"ה ורצה לתת לנו טעם בהתעסקות בעבודה זו, שכן נלאה הוא הגוף בטעם אחד ויחיד. על כן פיזר לנו הבנה זו הקב"ה למנות מגוונות, שתערב לנו עבודת ה'.
גדולתה של השבת באחדותה. גדולתה של העבודה בפרטיה, המשוייכים לתכלית.

 

 

העיקר שאת/ה נהנה מזה 

 

העיקר שאת/ה נהנה מזה 


עוד אחת מהאמרות של "שפת הסוסים" (מבקש שאף לא אחד יפגע מלשון זו)
 
ישנן ב' תנועות עבודה בנפש האדם. תנועות אלו מתאימות לקורה בעולמות העליונים.
התנועה האחת היא התחברות לתהליך הקוסמי, ותנועה שנייה היא התיקון שיש לעשות במקום זה.
 
המציאות הקוסמית נעה במסגרת הזמן, ומציפה ב"אויר הקוסמי" מצבים שונים.

למשל, בחודש אדר התנועה הקוסמית היא סערות נפש המתבטאות באופנים שונים בעולם ובאדם. 
התנועה השנייה היא זו ה"מתקנת" את המצב הקוסמי, היא הנותנת את ההתייחסות הנכונה למצב.
 
עבודת הנפש בב' התנועות:
א. האדם צריך ללמוד להתחבר לעצמו, להרגיש את האני שלו. יש הקוראים לו אגו. ללא האגו אין עבודה לאדם. בני האדם יוצרים מחסומים לעצמם ובכך מתרחקים מהאני שלהם. חיות האדם תלויה ברמת ההשתוקקות שלו. אדם שאין לו תשוקה הוא אדם שאינו בריא נפשית.
כדי להיות בעל תשוקה רוחנית וגופנית על האדם להיות במודעות אישית גבוהה.
 
ב. על האדם לתת צורה נכונה לתשוקה שהוא חווה בתוכו. הצורה הנכונה חייבת להיות משולבת בצורה הרמונית עם מטרת האדם. למשל, את התשוקה להוביל מהלכים בחיים צריך לכוון למנהיגות המתחשבת בזולת ולא לשתלטנות. את תאוותו המינית לזוגיות וכו'…
 
היכן הטעות?
 
"העיקר שאני נהנה מזה"
 
הטעות היא לכוון את העצמי להיות משתוקק, להיות בעל מודעות לרצון העמוק והגדול שלי, ואז להשתמש ברצון זה ללא תיקון.
 
מה עם החצי השני של העבודה? מה עם הצורה הראויה לאני זה?
 
עיקר עבודת האדם היא נתינת צורה לטבעים שלו. המודעות לטבעים היא מדרגת הבהמה, שהיא חשובה מאוד, אך כאשר עומדת בפני עצמה ולא כאמצעי לאדם, אזי היא מלוא טעות.
 
מעתה לא נוותר על האגו, אלא נשתמש בו באופן הראוי. שהרי בצלם אלוקים יצר את האדם.
 
מי אני? ולאן אני? והשאר ביניהם.



שיהיה לכולכם שבת שלום!

הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

ניוזלטר: 262 משפטים – הזמנה לסעודה שמחה במיוחד

ניוזלטר: 262 משפטים – הזמנה לסעודה שמחה במיוחד
בס"ד

שלום ידידים יקרים

 

הנה מסתיים לו חודש שבט ובפנינו, בשבוע הבא, ראש חודש אדר.

השנה, בשל היות השנה שנה מעוברת, ישנם שני חודשי אדר. אפשרות כפולה לבטא בתוכנו את העבודה שמצופה מאיתנו בחודש זה.

כל חודש בלוח השנה העברי מסוגל הוא להפעים בנפשנו צד אחר.

 

מהי העבודה בחודש אדר?

כיצד עלינו להתכונן לקראת חודש זה?

במאמר המובא בהמשך, דברי הרב על עבודת החודש, כדאי להתכונן, החודש כבר מגיע… קריאה מועילה לכולכם!

 

ומהנעשה בבית מדרשנו…

קורס תפילה יסתיים בע"ה בקרוב. היכונו לקראת הודעותינו לפתיחת הקורס הבא. הקורסים מתקיימים בימי ראשון בערב. לבקשות או פרטים נוספים, אנא פנו לקרן שמרכזת את כל הקורסים.

ביום שני הקרוב תתקיים בע"ה סעודת ראש חודש אדר. נשמח לארח אתכם! פרטים להלן.

 

אנו מאחלים לכם ולכל עם ישראל שבת שלום וחודש טוב ומבורך!

 

 

משפט השבוע:

"גלגול נשמות בגוף אחד הינו גלגול הרצון של האדם בכל מיני לבושים."

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת משפטים עמ' 157

הזמן את ספר הרב!!!!

 

ציטוט נבחר:

גלגול נשמות בגוף אחד הינו, גלגול הרצון של האדם בכל מיני לבושים. למשל, אדם יכול להיות עם רצון להֵטיב. זה יכול להתבטא בגידול בעלי חיים. זה יכול להתבטא בעזרה לזקנים וחלשים, זה יכול להתבטא בנתינת צדקה, במתן עצות ועזרה נפשית, וזה יכול להתבטא ברצון להשפיע לבורא עולם נחת רוח. זה יכול חס ושלום גם להתבטא בהרס
עצמי של חוסר דאגה והזנחה עצמית, וכדומה… גלגול רצונו של האדם יכול לבוא גם על דרך הירידה כפי הכתוב, שאכזרי יכול להיות שוחט או רוצח חס ושלום. הירידה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשאר רצונותיו של האדם, למשל: רצון לכבוד, לחומריות, לידיעות, לשלטון וכו'. השינוי של הרצון הוא שינוי תודעתי. הדרך המקובלת להסתכל על גלגול נשמות, כהתלבשות של נשמה בגוף על דרך ציורית, שנכנסת איזו רוח לתוך הגשמיות, מטעה את האדם לחשיבה גשמית. צריכים לזכור שכל התיאורים הללו, הם משלים גשמיים. אל לנו ליפול להסתכלות גשמית, עלינו לראות את הנמשל, את המונח בפנימיות המשל.

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת משפטים עמ' 157

 

לחץ להצטרפות ותמיכה ברעיוןפייסבוק רשמי של הרב

הפצת האמת

מאמר נבחר מאת הרב אדם סיני שליט"א

הוראה מלמעלה

להפצת האמת ישנם טעמים רבים, אך מעל לכולם היא העובדה שנצטווינו לכך ע"י התורה הקדושה והן ע"י בעל הסולם (ראה הקדמה לפמו"מ).

 

התמורות של האדם שבך

חשיבות ההפצה טעונה בעובדה שאדם שצריך להפיץ את האמת, נפגש איתה תדיר מחוץ לעצמו, ובכך מגרה את פנימיותו לדבר. הרצון שמישהו אחר יטעם מזו החכמה, הופכת להיות את נפשו הפנימית של האדם להיות מחויב יותר לאמת שהוא מפיץ.

 

אנו רואים באופן בולט שכל מי שעוסק בהפצה, רגיש יותר למקום המקשר בין התורה לאדם. לומד הוא להקשיב באופן יותר חברי ומושכל לזולת ולעצמו. השאלות המתעוררות באנשים, שמגיע אליהם החומר הנלמד, מחייבות את המפיץ לענות, ראשית לעצמו, על התשובות היותר בסיסיות, שהפכו אצלו כבר כ"מצוות אנשים מלומדה". מסנן אותם מבין שפתו ללא תשומת לב רעיונית ובדרך כלל אינו שומע את עצמו וכל שכן את זולתו. המפגש עם הבסיסים הראשוניים ביותר מכריח את האדם ליתר עמקות, כדי לחדשם לכל אדם והן לעצמו.

 

חמלת האדם שבך

"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" (שמות כ"ג פס' ה').

בעל החינוך אומר. יש לו לאדם לעורר את מידת החמלה שבתוכו. ויש להוסיף לכך, לא באופן האוטומטי המצוי בבעלי לחיים, אלא מתוך האדם שבו.

הידיעה שישנם אנשים רבים היכולים ללכת בדרך אמת, ולא מצויים בה היות ולא פגשו אותה באופן הנכון והמתאים להם, צריכה לעורר את נפש הנתינה של האדם. האם אחינו הרוחניים, שהם ודאי כל איש מישראל, יהיו מתבוססים בתורות חיצוניות באשר הם, ואנחנו נעמוד בצד ללא מתן עזרה? האם נוכל לומר בפה מלא ידינו לא שפכה את הדם הזה?

 

קריאה לחברים

אני קורא לכל חבר מבני קהילתנו, להקדיש מזמנו ומרצו לעניין ההפצה, שבנפשנו הוא. כל אחינו זועקים לעזרה ואין אנו כאן בעולם רק לעצמנו. הגאולה העצמית והכללית תבוא בע"ה בזכות הפצת האמת במרחבי ההמון, שאם נשאיר חלקה זו פרוצה תמולא היא ח"ו בפוגעי נפש ממש ובכאלו המרחיקים את אחינו עצמנו ובשרינו מהאמת שביהדות. עתה זה הזמן להחליט. גם אני בין המפיצים. גם אני חבר לגאולה. גם אני מתחבר לאדם שבי.

 

בקריאה נרגשת

הרב אדם סיני

הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)

 

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה

מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א בסעודת ראש חודש אדר

יש אימרה מפורסמת של חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט ע"א). כל אדם מטבעו אוהב לשמוח, ולכן לא ברור מהו שאומרים לאדם, ואף מצווים עליו במעין הנהגה – "תרבה להיות בשמחה"?

 

שמחת הנשמה

שמחה יכולה לנבוע מכל מיני סיבות, אך שמחה אמיתית היא שמחת הנשמה, שמחה הנובעת מתנועה רוחנית!

כאשר הנשמה שמחה, יכולה היא להאדיר גם את הגוף. לכן, השמחה של הנשמה אמנם חשובה מאד, אך לא די בה. חודש אדר הוא החודש הי"ב מתוך חודשי השנה. המספר י"ב (12) מראה על חלוקה, והחלוקה היא בחינת הגוף. שם החודש הוא "אדר", מלשון "אדרת שיער". "שיער" הוא בחינת "סערת נפש" (האותיות ס' ו-שֹ הן אותיות מתחלפות בעברית). כאשר הגוף אינו מקבל את רצונו הוא בסערת נפש. לכן, החודש הזה דווקא מציין את צד הגוף. כאשר מדברים על האדרת הגוף, זה יכול להוביל לאסון גדול, מפני שגוף זה גם מלשון "נגף" – מוות. כאשר הגוף מבטא את הנשמה הוא עושה את תפקידו, אך אם הוא עומד מצד עצמו ללא קשר לראש, לנשמה, הוא מוביל לחורבן ופירוד. זה כמו בריאה שמרגישה שאין בורא.

 

השלמת הנשמה לעומת השלמת המעשה

ישנה טעות המתלווה לאדם בכל מבואותיו, בכל מקום אליו פוסעת נפשו הוא נתקל באותה טעות שהולכת איתו תמיד. הנשמה נמצאת בגלות רצון ההשלמה המעשית. היא רוצה שההשלמה תבוא מצד המעשה. אך זו,ההשלמה המעשית, אינה נשלמת אלא בפועל היוצא מהמעשה, ולא במעשה עצמו. לשם, כל אחד מאיתנו צריך לכוון את המעשה. כאשר אנו חושבים שהמעשה עצמו יכול לתת לנו את השלמות – אנו טועים. מצד אחד, אנו חייבים את הגוף, את המעשה, את האדרת הגוף, אך מצד שני, אסור לנו בשום פנים ואופן לחשוב שהמעשה מצד עצמו יכול להגיע להשלמה הרצויה.

 

חודש אדר הגיע אחרי עבודה רבה שעשינו במשך השנה. כאשר עושים עבודה ומגיעים לאיזשהו רצון לתוצאה, בבחינת "פורים" (מלשון פריה, שהוא הכח של בחינת אפרים, הפרי האמיתי אליו צריך להגיע), אין זה בא אלא לאחר גדלות של הנשמה. לכן, אנו צריכים להיזהר מכך שכאשר מגיעים לחודש זה, שלא נרצה רק את צד המעשה עצמו, עלינו לחפוץ בתוצאה הנובעת מהמעשה.

 

להאיר את הגוף

על ידי מעשים רעים ונטיות עכורות, האדם מגיע להרהורים נפסדים אשר מחשיכים את הנשמה. הנשמה בטבעה צריכה להאיר את הגוף, אך הגוף חייב לתת את המקום הראוי לנשמה, כדי שתוכל היא להאירו. כדי שתוכל הנשמה להאיר את הגוף, חייב האדם לתקנה ולא לקלקל אותה ח"ו. לכן, צריך בעיקר להיזהר מהרהורים רעים.

 

אולם צריך לזכור, שהמעשים הרעים אשר אט אט חודרים לכל מיני נטיות עכורות שיש לאדם (הן מעצם טבעו, והן ממה שרכש במשך חייו), גורמים לאדם להרהורים, הגורמים למחשבות שאינן טובות, ומביאים לידי החשכת הנשמה. אז הנשמה לא מאירה, וכאשר אינה מאירה אין מה לעשות איתה.כאשר אין לאדם מה לעשות עם נשמתו והיא אינה מאירה, הוא עוזב אותה והולך לתענוגות הגוף. הולך הוא אף לדברים גרועים יותר, ומחשיך עוד יותר את נשמתו, עד כדי שגם כאשר מאמינים שהנשמה צריכה להאיר, כבר אין שום נגישות לאותה נשמה. כאשר אדם נמצא בחשכות זו, חייב הוא להאמין באמונה שלמה בקדושת השאיפה האמונית. אם אדם מאמין בקדושה זו של השאיפה האמונית, אז יש לו בשביל מה להחיות את הנשמה. אולם, אם אינו מאמין במלא עוזו בשאיפה זו, עלול הוא להביא עצמו למצב רע מאד ולייאוש, מכיוון שהגוף מחשיך. אנו נמצאים בעולם כזה שהגוף מביא אותנו למקומות כאלו שאין לנו כמעט אפשרות לתקן.

 

להאמין במחשבה האמיתית

האדם צריך להיות מאמין שהנשמה מאירה את הגוף. אם יאמין בכך, יוכל הוא לפעול במלוא עוזו. אולם הבעיה שלנו היא שאיננו מאמינים בכך. אנו אמנם מכירים זאת באיזושהי הכרה רחוקה, או יכולים אולי לומר שמאמינים בזה. אך אם ממש היינו מאמינים שמשם תבוא התמורה, היינו מוכנים להשקיע את נפשנו בכך. הואיל ואנו עדיין מאמינים שהתמורה תבוא מעכירות הגוף והסיפוק הגופני, אנו מוכנים לעבוד שעות רבות ולתת יגיעה גדולה בשביל הסיפוק הגופני, וזאת למרות שכל פעם מחדש אנו מתאכזבים ממנו. היצר של הרצון הגופני הוא חזק מאד.

 

בחודש אדר אנו נמצאים בנקודה בה כל מה שעשינו במהלך השנה יכול לבוא לידי ביטוי, או מאידך ח"ו להפסד. לכן, אנו צריכים לעשות שיקול דעת ברור מאד: האם אנו מוכנים להאמין בזכות הנשמה או לא.

 

ההאדרה הגדולה של חודש אדר אינה באה חס ושלום לגרעון, אלא באה כדי שנוכל להיות מעל המן. לכבוש את המן ולא להורגו. אין טעם להרוג את יצר הרע, אלא יש לכבוש אותו. יש לכבוש את בית המן, למרות שגדול הוא מאד ונראה כשולט. למרות שיצר הרע הוא גדול, צריך להאיר את הגוף בעזרת הנשמה.

 

פורים מלשון פריה

השמחה האמיתית היא זו שנותנת לאדם לבטא את הנשמה דרך הגוף. בלי בחינת הגוף (חודש אדר), לא מגיעים לפריה האמיתית. ההפריה של האדם והפרי האמיתי שלו הם כאשר יודע לשלב את הגוף והנשמה.

 

היות שהמטרה היא, בסופו של דבר, רק על ידי שיש גם את צד הגוף (כמובן לא מדובר על הגוף הגשמי, אלא זהו רק הביטוי של הרצון לקבל של האדם), ע"כ אם אין את הגוף הרוחני, הרצון לקבל, אזי גם הנשמה אינה יכולה להאיר במלא עוזה. לכן, צריכים את ההאדרה הזו, צריכים אף את הרצונות הפרטיים והקטנים ביותר. הם לא מקבלים את התמורה מעצמם, ואינם באים מעצמם, אלא הם באים כשליחים ונשואים על אותה נשמה אשר תיקונה הלך ורווה במשך כל השנה.

 

מי שכבר הגיע לחודש אדר, יש לו להסתכל על גדלות הנשמה ולהחדיר בעצמו באר היטב: גדלות הנשמה היא הפיתרון לגוף. הגוף לא ייתן לי את הפתרון של חיי. השאיפה שלי הגופנית היא רק ביטוי ("טריגר") לרצון הנפשי והנשמתי שלי. אם לשם אלך, אז אוכל להגיע.

 

אנו חייבים להאמין שאפשר להגיע לשלמות. והשלמות היא בנשמה, וביטויה בא דרך הגוף.

 

חודש אדר יכול להביאנו להכרה זו, ואם נבוא לזו ההכרה, אז בעז"ה נוכל לומר בפה מלא:

"משנכנס אדר מרבין בשמחה", משום שהריבוי הוא צד הגוף. כל הריבוי יבוא בעז"ה עם אותה איכות של הנשמה. ואז הריבוי שהוא בחינת "רוב מנין", יבוא עם "רוב בנין". אז הגדלות, השלמות והשמחה האמיתית תבוא אלינו.

 

 

שבת שלום וחודש אדר שמח!!!

 

לחץ להצטרפות ותמיכה ברעיון

 

המומלצים:

 

הקלק לצפייה

הזמנה למודעות שבועית

פרומו המזמין אתכם לשיעור מודעות שבועית! מומלץ (-:

הקלק לצפייה
החברים כותבים: שביל הזהב

עלון שהחברים הוציאו, דברי תורה תובנות הלכה גמרא ועוד (:

 

בקרו אותנו בפייסבוק