הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

היחס בין חופש להפקרות

מתוך הספר שיצא בקרוב "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"

דעת הגוף מבקשת לְהַרְאוֹת אחרת. מבקשת היא להראות שכל אחד יכול לעמוד בפני עצמו ושלמותו היא פרטית. זוהי דעת הגוף המייצגת פרטיות וחוסר התחברות לכלל. מניפה היא את הדגל של חופש הפרט, אך אינה מבדילה בין חופש להפקרות. ההפקרות משימה את האדם כפרט שאינו קשור לכלל כלשהו. אך כאמור לעיל, פרט אינו יכול להיות שלם, אלא ששלמותו נקנית רק ע״י התקשרותו לעליון.

הפרטיות מאפשרת התחברות לעליון מתוך בחירה – הוא חופש הפרט הנכון. אין חופש הפרט מאפשר שלמות פרטית. כאשר אדם משתמש בחופש לבקשת שלמות פרטית, הופך חופש זה להפקרות. ההפקרות מציבה את האדם כדבר מופקר, וכעלה נידף ברוח מוסט הוא בשיגיונות לבו, כפי הרשע הנתון ללבו, ולא כפי הצדיק המושל על לבו.

שני סריסי המלך הם המאמנים של האדם העומד בשער המלך, המבקשים לראות את המלך במדרגה של גוף, שהיא הנקראת "יד". הוא הכתוב "לשלוח יד", מלשון "כי תשיג ידו".

צריך האדם עיקשות כמרדכי, כדי שייוודע הדבר. כל מי שיש בו את צד מרדכי, יכול להגיע להתחברות, שהיא הידיעה, שמחשבות אלו באות להרוג את תפיסת המלך, המתבטאת בהתבטלות האדם לבורא עולם. התבטלות זו באה לידי ביטוי בעת ההשתוקקות הגדולה והרצון לכנוס בשער המלך.

יכולים אנו לראות תנועה נפשית זו בכל פעם שהאדם מקבל תפקיד חשוב, ושואל עצמו, "אולי גם אני יכול להיות כמו אדוני, ומדוע שאהיה מתבטל אליו"? אבל האדם שיש בו התבטלות כמרדכי, רואה את הסכנה בהריגת התפיסה של גדלות המלך. היכולת לראות ולהיות קשוב לסכנה בהרעלת המלך, מתאפשרת למרדכי כתוצאה מהידיעה שמצד עצמו הוא צר, דהיינו שהוא בחינת יסוד דאבא, שהוא צר ואריך. מרדכי, הוא המייצג את השמירה האמונית למרות התגלות ההשתוקקות. הוא מדרגת הנשמה, כעין מדרגת חנוכה, שהיא הכנה לפורים.

דבר הרב-'דני התחיל לפגוע'

—————— דני התחיל לפגוע ———–

האם דני פוגע במטרה?
דני מתעורר כל בקר ויורה בחץ וקשת, לשאלת חבריו האם מצליח הוא לפגוע, מסתכל הוא עליהם במבט משתומם, מופתע, מהורהר ושוב משתומם. מתכנס לתוך עצמו טרם עונה להם את תשובתו המפתיעה ותוך חיוך מבויש משהו, אולי מסתיר מבוכה עונה: "לא יודע, אני פשוט יורה".
"מה זאת אומרת לא יודע" שואלים חבריו 
דני בשלו "אני באמת לא יודע, אני פשוט יורה"
כך נראים חיינו לא פעם. את פעולותינו ואולי אף את כל חיינו אנו יורים כחץ וקשת.
האם יודעים אנו לכוון?
האם מודעים אנו דיינו למטרה אליה מבקשים אנו להגיע?
האם אנו מסכימים שהמטרות אליהן אנו שועטים בשיא המרץ ראויות הן למאמץ הנדרש מאתנו?
"אני חייב להבין כיצד לכוון את פעולותיי למטרה הראויה של חיי" אומר דני חצי לעצמו חצי לשומעיו.
אחד השומעים, שהזדמן למקום ולא במקרה, הציע לדני לבוא לסדרת שיעורים בהם מוסברת הכוונה הראויה והמדויקת על פי עולמות עליונים וסדרים קוסמיים לאיזון נכון וראוי של נפש האדם למטרותיה האמיתיות.

פעולות האדם הן הזדמנות נפשית, ניתן דרכן באופן פשוט לכוון את נפשנו למה שהיא ראויה לו.

בבית מדרש הסולם תועבר סידרה של 10 מפגשים כיצד להתעורר כל בקר תוך הכוונה של הנפש לכל מהלך היום.
אולי אפשר לכוון, ומי שיעשה זאת כראוי יוכל בחסדי שמיים גם לפגוע.
דני נרשם!!!

אני מזמין אתכם לסדרת מפגשים שתחל ביום ראשון בבית מדרש הסולם בר"ג.

ניתן ליצור קשר ולקבל פרטים אצל קרן 050-3141111