מהם מים מתוקים, מרים, צלולים ועכורים?

שיעור 394, כ"ו באב.
דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת נח, עמ' נ"ה-נ"ז, משיעורו של הרב אדם סיני שליט"א.

מהם מים מתוקים, מרים, צלולים ועכורים?

מדוע רק הצדיק יכול לאהוב?

סיכום השיעור:

בשיעור היום למדנו אודות מי המריבה. כמו שהאור נותן חיות לצד הראש – כך המים הם הנותנים את החיות לצד הגוף שבאדם.

למדנו על חלוקה מעניינת מאוד בעניין המים – ימין שמאל ואמצע.

צד הימין – יכול לקיים מים מתוקים או מרים. אדם הופך להיות מריר, כאשר הוא בגאות על שאר בני האדם, וכך קשה לו להתחבר לאחרים. ההתבטלות נחשבת למתוקה כיוון שהיא מביאה לידיי האמונה.

צד השמאל מבחין לנו בין מים צלולים למים עכורים. כאשר אנחנו מערבים אנוכיות בפעולותינו, המים הופכים לעכורים, ואי אפשר לראות דרכם את האמת. צלילות באה כשלא מערבים את האנוכיות.

הקו האמצעי מייצג מי שלום, או מי מריבה, אם הימין והשמאל מתוקנים (מים מתוקים ומים צלולים) ויודעים לשלב ביניהם – אז מגיעים למי שלום, ולא ח"ו למי מריבה.

שנגיע כולנו ב"ה למי השלום במהרה בימינו!