עבודת ה' אמתית – מהו המדד לעבודת ה'?

✨עבודת ה' אמתית✨

 

מהו המדד לעבודת ה'❓

 

*נדמה לאדם, שכאשר יבין את ההיגיון בדרך ה', אזי עבודתו תהיה טובה ומשובחת יותר.

 

אומר הרב"ש זצוק"ל שכך היא דעתם השגויה של בני האדם : " שאם הייתה עבודת ה' בבחינת ידיעה, ולא היה צריכים להאמין, בטח היו מתרבים עובדי ה', והיו הרבה אנשים שהיו מתמסרים לעבודה"

 

מוסיף הרב"ש, שאם דרך הידיעה הייתה דרך שיותר מאפשרת להגיע למטרת הבריאה, זאת הייתה הדרך שניתנת ע"י התורה. אולם הדרך שניתנה היא דרך האמונה ומסתבר שהיא הדרך הראויה לקרב את האדם לאושר האמתי ולדבקות בה'.

 

אמונה או ידיעה❓

מה מקרב יותר בין חברים❓

ראובן מבקש מחברו שיעזור לו בהלוואה כספית של עשרת אלפים דולר. ישנן ב' אפשרויות: האחת שחברו של ראובן טרם ההלוואה רוצה ידיעה ברורה, כיצד מחזיר לו ראובן את ההלוואה או את התמורה להלוואה. האפשרות השנייה היא שהחבר מלווה לראובן ללא שאלות מתוך אמון בחברות ביניהם.

 

נהיר לכל שהאפשרות השנייה מביאה יותר לאהבה. אמון הוא בסיס לאהבה. אם כך, מדוע שלא נקבל שזה הבסיס ליצירת אהבה עם הבורא? מדוע אנו מבקשים לראות את התועלת האישית בעשיית רצון הבורא? מדוע אין אנו מחשיבים את האמונה יותר מהידיעה?

 

התשובה היא, שהרצון הגופני מאתגר אותנו. הוא מעין משקולת על האמון שצריך לייצר עם הבורא יתברך. אמון זה יכול להתקיים רק עם נעבוד באמונה. הרצון לעבוד רק מתוך ידיעה מסיט את האדם לאהבה עצמית, לאגואיזם.

 

נכון הוא שדרך אגואיזם ניתן לייצר יגיעה עצומה, ולהביא מס' רב של אנשים לדרך, אולם דרך זו לא תביא לייעד המבוקש של אהבת ה'.

 

מדוע יש האומרים שחכמת הקבלה היא מדע ולא אמונה❓

זה אמנם מקרב יותר אנשים, אבל לאן? לאגואיזם רוחני ולא לאמון ואהבת ה'. באופן זה מסתגרים בשגיאה שהמצוות המעשיות מיותרות ורק מי שמרגיש נוח או מחובר צריך לקיימם, כאמור רק אם ישנה ידיעה גופנית הנקראת הנאה.

דרך זו גם אם מפורסמת לא תצלח. היא מנוגדת לאמת. הקשר האמתי עם הבורא לא יכול להיבנות על ידיעה ותענוג אלא על אמונה.✨

 

הרב אדם סיני

 

להמשך קריאה ושאלות: adamsinay.Net

לאתר הבית: hasulam.co.il

יום נפלא☀

ניוזלטר: 262 משפטים – הזמנה לסעודה שמחה במיוחד

ניוזלטר: 262 משפטים – הזמנה לסעודה שמחה במיוחד
בס"ד

שלום ידידים יקרים

 

הנה מסתיים לו חודש שבט ובפנינו, בשבוע הבא, ראש חודש אדר.

השנה, בשל היות השנה שנה מעוברת, ישנם שני חודשי אדר. אפשרות כפולה לבטא בתוכנו את העבודה שמצופה מאיתנו בחודש זה.

כל חודש בלוח השנה העברי מסוגל הוא להפעים בנפשנו צד אחר.

 

מהי העבודה בחודש אדר?

כיצד עלינו להתכונן לקראת חודש זה?

במאמר המובא בהמשך, דברי הרב על עבודת החודש, כדאי להתכונן, החודש כבר מגיע… קריאה מועילה לכולכם!

 

ומהנעשה בבית מדרשנו…

קורס תפילה יסתיים בע"ה בקרוב. היכונו לקראת הודעותינו לפתיחת הקורס הבא. הקורסים מתקיימים בימי ראשון בערב. לבקשות או פרטים נוספים, אנא פנו לקרן שמרכזת את כל הקורסים.

ביום שני הקרוב תתקיים בע"ה סעודת ראש חודש אדר. נשמח לארח אתכם! פרטים להלן.

 

אנו מאחלים לכם ולכל עם ישראל שבת שלום וחודש טוב ומבורך!

 

 

משפט השבוע:

"גלגול נשמות בגוף אחד הינו גלגול הרצון של האדם בכל מיני לבושים."

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת משפטים עמ' 157

הזמן את ספר הרב!!!!

 

ציטוט נבחר:

גלגול נשמות בגוף אחד הינו, גלגול הרצון של האדם בכל מיני לבושים. למשל, אדם יכול להיות עם רצון להֵטיב. זה יכול להתבטא בגידול בעלי חיים. זה יכול להתבטא בעזרה לזקנים וחלשים, זה יכול להתבטא בנתינת צדקה, במתן עצות ועזרה נפשית, וזה יכול להתבטא ברצון להשפיע לבורא עולם נחת רוח. זה יכול חס ושלום גם להתבטא בהרס
עצמי של חוסר דאגה והזנחה עצמית, וכדומה… גלגול רצונו של האדם יכול לבוא גם על דרך הירידה כפי הכתוב, שאכזרי יכול להיות שוחט או רוצח חס ושלום. הירידה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשאר רצונותיו של האדם, למשל: רצון לכבוד, לחומריות, לידיעות, לשלטון וכו'. השינוי של הרצון הוא שינוי תודעתי. הדרך המקובלת להסתכל על גלגול נשמות, כהתלבשות של נשמה בגוף על דרך ציורית, שנכנסת איזו רוח לתוך הגשמיות, מטעה את האדם לחשיבה גשמית. צריכים לזכור שכל התיאורים הללו, הם משלים גשמיים. אל לנו ליפול להסתכלות גשמית, עלינו לראות את הנמשל, את המונח בפנימיות המשל.

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת משפטים עמ' 157

 

לחץ להצטרפות ותמיכה ברעיוןפייסבוק רשמי של הרב

הפצת האמת

מאמר נבחר מאת הרב אדם סיני שליט"א

הוראה מלמעלה

להפצת האמת ישנם טעמים רבים, אך מעל לכולם היא העובדה שנצטווינו לכך ע"י התורה הקדושה והן ע"י בעל הסולם (ראה הקדמה לפמו"מ).

 

התמורות של האדם שבך

חשיבות ההפצה טעונה בעובדה שאדם שצריך להפיץ את האמת, נפגש איתה תדיר מחוץ לעצמו, ובכך מגרה את פנימיותו לדבר. הרצון שמישהו אחר יטעם מזו החכמה, הופכת להיות את נפשו הפנימית של האדם להיות מחויב יותר לאמת שהוא מפיץ.

 

אנו רואים באופן בולט שכל מי שעוסק בהפצה, רגיש יותר למקום המקשר בין התורה לאדם. לומד הוא להקשיב באופן יותר חברי ומושכל לזולת ולעצמו. השאלות המתעוררות באנשים, שמגיע אליהם החומר הנלמד, מחייבות את המפיץ לענות, ראשית לעצמו, על התשובות היותר בסיסיות, שהפכו אצלו כבר כ"מצוות אנשים מלומדה". מסנן אותם מבין שפתו ללא תשומת לב רעיונית ובדרך כלל אינו שומע את עצמו וכל שכן את זולתו. המפגש עם הבסיסים הראשוניים ביותר מכריח את האדם ליתר עמקות, כדי לחדשם לכל אדם והן לעצמו.

 

חמלת האדם שבך

"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" (שמות כ"ג פס' ה').

בעל החינוך אומר. יש לו לאדם לעורר את מידת החמלה שבתוכו. ויש להוסיף לכך, לא באופן האוטומטי המצוי בבעלי לחיים, אלא מתוך האדם שבו.

הידיעה שישנם אנשים רבים היכולים ללכת בדרך אמת, ולא מצויים בה היות ולא פגשו אותה באופן הנכון והמתאים להם, צריכה לעורר את נפש הנתינה של האדם. האם אחינו הרוחניים, שהם ודאי כל איש מישראל, יהיו מתבוססים בתורות חיצוניות באשר הם, ואנחנו נעמוד בצד ללא מתן עזרה? האם נוכל לומר בפה מלא ידינו לא שפכה את הדם הזה?

 

קריאה לחברים

אני קורא לכל חבר מבני קהילתנו, להקדיש מזמנו ומרצו לעניין ההפצה, שבנפשנו הוא. כל אחינו זועקים לעזרה ואין אנו כאן בעולם רק לעצמנו. הגאולה העצמית והכללית תבוא בע"ה בזכות הפצת האמת במרחבי ההמון, שאם נשאיר חלקה זו פרוצה תמולא היא ח"ו בפוגעי נפש ממש ובכאלו המרחיקים את אחינו עצמנו ובשרינו מהאמת שביהדות. עתה זה הזמן להחליט. גם אני בין המפיצים. גם אני חבר לגאולה. גם אני מתחבר לאדם שבי.

 

בקריאה נרגשת

הרב אדם סיני

הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)

 

 

משנכנס אדר מרבין בשמחה

מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א בסעודת ראש חודש אדר

יש אימרה מפורסמת של חז"ל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט ע"א). כל אדם מטבעו אוהב לשמוח, ולכן לא ברור מהו שאומרים לאדם, ואף מצווים עליו במעין הנהגה – "תרבה להיות בשמחה"?

 

שמחת הנשמה

שמחה יכולה לנבוע מכל מיני סיבות, אך שמחה אמיתית היא שמחת הנשמה, שמחה הנובעת מתנועה רוחנית!

כאשר הנשמה שמחה, יכולה היא להאדיר גם את הגוף. לכן, השמחה של הנשמה אמנם חשובה מאד, אך לא די בה. חודש אדר הוא החודש הי"ב מתוך חודשי השנה. המספר י"ב (12) מראה על חלוקה, והחלוקה היא בחינת הגוף. שם החודש הוא "אדר", מלשון "אדרת שיער". "שיער" הוא בחינת "סערת נפש" (האותיות ס' ו-שֹ הן אותיות מתחלפות בעברית). כאשר הגוף אינו מקבל את רצונו הוא בסערת נפש. לכן, החודש הזה דווקא מציין את צד הגוף. כאשר מדברים על האדרת הגוף, זה יכול להוביל לאסון גדול, מפני שגוף זה גם מלשון "נגף" – מוות. כאשר הגוף מבטא את הנשמה הוא עושה את תפקידו, אך אם הוא עומד מצד עצמו ללא קשר לראש, לנשמה, הוא מוביל לחורבן ופירוד. זה כמו בריאה שמרגישה שאין בורא.

 

השלמת הנשמה לעומת השלמת המעשה

ישנה טעות המתלווה לאדם בכל מבואותיו, בכל מקום אליו פוסעת נפשו הוא נתקל באותה טעות שהולכת איתו תמיד. הנשמה נמצאת בגלות רצון ההשלמה המעשית. היא רוצה שההשלמה תבוא מצד המעשה. אך זו,ההשלמה המעשית, אינה נשלמת אלא בפועל היוצא מהמעשה, ולא במעשה עצמו. לשם, כל אחד מאיתנו צריך לכוון את המעשה. כאשר אנו חושבים שהמעשה עצמו יכול לתת לנו את השלמות – אנו טועים. מצד אחד, אנו חייבים את הגוף, את המעשה, את האדרת הגוף, אך מצד שני, אסור לנו בשום פנים ואופן לחשוב שהמעשה מצד עצמו יכול להגיע להשלמה הרצויה.

 

חודש אדר הגיע אחרי עבודה רבה שעשינו במשך השנה. כאשר עושים עבודה ומגיעים לאיזשהו רצון לתוצאה, בבחינת "פורים" (מלשון פריה, שהוא הכח של בחינת אפרים, הפרי האמיתי אליו צריך להגיע), אין זה בא אלא לאחר גדלות של הנשמה. לכן, אנו צריכים להיזהר מכך שכאשר מגיעים לחודש זה, שלא נרצה רק את צד המעשה עצמו, עלינו לחפוץ בתוצאה הנובעת מהמעשה.

 

להאיר את הגוף

על ידי מעשים רעים ונטיות עכורות, האדם מגיע להרהורים נפסדים אשר מחשיכים את הנשמה. הנשמה בטבעה צריכה להאיר את הגוף, אך הגוף חייב לתת את המקום הראוי לנשמה, כדי שתוכל היא להאירו. כדי שתוכל הנשמה להאיר את הגוף, חייב האדם לתקנה ולא לקלקל אותה ח"ו. לכן, צריך בעיקר להיזהר מהרהורים רעים.

 

אולם צריך לזכור, שהמעשים הרעים אשר אט אט חודרים לכל מיני נטיות עכורות שיש לאדם (הן מעצם טבעו, והן ממה שרכש במשך חייו), גורמים לאדם להרהורים, הגורמים למחשבות שאינן טובות, ומביאים לידי החשכת הנשמה. אז הנשמה לא מאירה, וכאשר אינה מאירה אין מה לעשות איתה.כאשר אין לאדם מה לעשות עם נשמתו והיא אינה מאירה, הוא עוזב אותה והולך לתענוגות הגוף. הולך הוא אף לדברים גרועים יותר, ומחשיך עוד יותר את נשמתו, עד כדי שגם כאשר מאמינים שהנשמה צריכה להאיר, כבר אין שום נגישות לאותה נשמה. כאשר אדם נמצא בחשכות זו, חייב הוא להאמין באמונה שלמה בקדושת השאיפה האמונית. אם אדם מאמין בקדושה זו של השאיפה האמונית, אז יש לו בשביל מה להחיות את הנשמה. אולם, אם אינו מאמין במלא עוזו בשאיפה זו, עלול הוא להביא עצמו למצב רע מאד ולייאוש, מכיוון שהגוף מחשיך. אנו נמצאים בעולם כזה שהגוף מביא אותנו למקומות כאלו שאין לנו כמעט אפשרות לתקן.

 

להאמין במחשבה האמיתית

האדם צריך להיות מאמין שהנשמה מאירה את הגוף. אם יאמין בכך, יוכל הוא לפעול במלוא עוזו. אולם הבעיה שלנו היא שאיננו מאמינים בכך. אנו אמנם מכירים זאת באיזושהי הכרה רחוקה, או יכולים אולי לומר שמאמינים בזה. אך אם ממש היינו מאמינים שמשם תבוא התמורה, היינו מוכנים להשקיע את נפשנו בכך. הואיל ואנו עדיין מאמינים שהתמורה תבוא מעכירות הגוף והסיפוק הגופני, אנו מוכנים לעבוד שעות רבות ולתת יגיעה גדולה בשביל הסיפוק הגופני, וזאת למרות שכל פעם מחדש אנו מתאכזבים ממנו. היצר של הרצון הגופני הוא חזק מאד.

 

בחודש אדר אנו נמצאים בנקודה בה כל מה שעשינו במהלך השנה יכול לבוא לידי ביטוי, או מאידך ח"ו להפסד. לכן, אנו צריכים לעשות שיקול דעת ברור מאד: האם אנו מוכנים להאמין בזכות הנשמה או לא.

 

ההאדרה הגדולה של חודש אדר אינה באה חס ושלום לגרעון, אלא באה כדי שנוכל להיות מעל המן. לכבוש את המן ולא להורגו. אין טעם להרוג את יצר הרע, אלא יש לכבוש אותו. יש לכבוש את בית המן, למרות שגדול הוא מאד ונראה כשולט. למרות שיצר הרע הוא גדול, צריך להאיר את הגוף בעזרת הנשמה.

 

פורים מלשון פריה

השמחה האמיתית היא זו שנותנת לאדם לבטא את הנשמה דרך הגוף. בלי בחינת הגוף (חודש אדר), לא מגיעים לפריה האמיתית. ההפריה של האדם והפרי האמיתי שלו הם כאשר יודע לשלב את הגוף והנשמה.

 

היות שהמטרה היא, בסופו של דבר, רק על ידי שיש גם את צד הגוף (כמובן לא מדובר על הגוף הגשמי, אלא זהו רק הביטוי של הרצון לקבל של האדם), ע"כ אם אין את הגוף הרוחני, הרצון לקבל, אזי גם הנשמה אינה יכולה להאיר במלא עוזה. לכן, צריכים את ההאדרה הזו, צריכים אף את הרצונות הפרטיים והקטנים ביותר. הם לא מקבלים את התמורה מעצמם, ואינם באים מעצמם, אלא הם באים כשליחים ונשואים על אותה נשמה אשר תיקונה הלך ורווה במשך כל השנה.

 

מי שכבר הגיע לחודש אדר, יש לו להסתכל על גדלות הנשמה ולהחדיר בעצמו באר היטב: גדלות הנשמה היא הפיתרון לגוף. הגוף לא ייתן לי את הפתרון של חיי. השאיפה שלי הגופנית היא רק ביטוי ("טריגר") לרצון הנפשי והנשמתי שלי. אם לשם אלך, אז אוכל להגיע.

 

אנו חייבים להאמין שאפשר להגיע לשלמות. והשלמות היא בנשמה, וביטויה בא דרך הגוף.

 

חודש אדר יכול להביאנו להכרה זו, ואם נבוא לזו ההכרה, אז בעז"ה נוכל לומר בפה מלא:

"משנכנס אדר מרבין בשמחה", משום שהריבוי הוא צד הגוף. כל הריבוי יבוא בעז"ה עם אותה איכות של הנשמה. ואז הריבוי שהוא בחינת "רוב מנין", יבוא עם "רוב בנין". אז הגדלות, השלמות והשמחה האמיתית תבוא אלינו.

 

 

שבת שלום וחודש אדר שמח!!!

 

לחץ להצטרפות ותמיכה ברעיון

 

המומלצים:

 

הקלק לצפייה

הזמנה למודעות שבועית

פרומו המזמין אתכם לשיעור מודעות שבועית! מומלץ (-:

הקלק לצפייה
החברים כותבים: שביל הזהב

עלון שהחברים הוציאו, דברי תורה תובנות הלכה גמרא ועוד (:

 

בקרו אותנו בפייסבוק