הכשל שבאהבה

הכשל שבאהבה ❤

אחד הכשלים העיקריים בכל נושא האהבה הוא הציפייה השגויה מקשר האהבה.

הציפייה היא באופן הטבעי שהצד האחר יספק את רצונותיי. לא פעם בתחילת הקשר, רואה צד אחד את האחר כמגשים את רוב בעיותיו, גם אם אינו מפרט זאת לעצמו, כך חש הוא את האהבה.

לאחר מספר שנים, חודשים, שבועות או ימים, נוצרת אכזבה קשה היות והסיפוק מהצד האחר אינו מגיע.

האדם חווה שהציפייה שלו למילוי סיפוקיו אינה באה לידי מימוש. בהיות האדם מתוסכל, כועס הוא על הצד האחר ומאשים אותו גם
על דברים שלא אמור הצד האחר לתת לו. במצב זה נוצר נתק, ואז מנסה האדם גם לקחת בכוח את הדברים שנדמה היה לו בציפיותיו השגויות, שצריך הוא לקבל.
זאת עושה בשליטה ובהאשמה מתמדת.

מצב זה מביא להתנתקות ורצון לחיות את חייו בנפרדות מהצד האחר, אולם ברוב המקרים, אינו מעז לייצר את הפירוד בפועל ועל כן יוצר מערכת של התנהלות המנתקת אותו מהצד האחר.

✨ *זוגיות אלוקית*✨

אני תקווה, שמשל זה לעניין הזוגיות הגשמית מובן לקשר עם הבורא יתברך.

לאני של האדם – לרצון לקבל שלו ישנה ציפייה טבעית, שהבורא יתברך יספק את כל רצונותיו, הן אלו הראויים והן אלו שאף הוא יודע שאינם ראויים. הן את הרצונות הגשמיים הנמוכים ביותר, והן את הרצונות הנפשיים.

ביודעין או שלא ביודעין, כאשר אין האדם מקבל את סיפוקיו מהחיים, מתחיל הוא לחוש כמאשים את הבורא וכתהליך כמעט הכרחי, גם מרוחק מהבורא.

באופן טבעי, גם הבורא מתרחק מאדם זה, כפי שאומר קדושנו ה"בעל שם טוב", שהדרך לבדוק עד כמה רוצה הבורא להשתעשע אתך היא כפי שאתה רוצה להשתעשע עמו, כפי השתקפות פניך במראה, ממש אחד לאחד.

*תאום הציפיות של הנברא*

בחודש אלול אנו מסדרים את הציפייה שלנו מהקשר עם הבורא.

אסור שהציפייה תהיה למילוי סיפוקנו האישי. הציפייה צריכה להיות לקשר עם הבורא. הקשר אינו יכול להיות על בסיס של התחייבות להנאה. ההנאה יכולה לבוא כלוואי, אך לא כמטרה.

לצורך כך, צריכה להיות התחייבות של האדם, שהוא מוותר על רצונו לסיפוק.

ציפייה זו מבוטאת בבחינת "אני לדודי".

אם לא יקבל את סיפוקו, לא יצטרך להתאכזב ולא יצטרך להאשים את הבורא, אלא יראה בחוסר הסיפוק שחש כמקום לעבודה שתכליתה היא יצירת קשר עם הבורא.

קשר אינו חייב להיות רק על ידי נתינה של אחד לאחר באופן החיובי, ישנה נתינה גם באופן שנראה כשלילי.

בנקל ניתן לראות כיצד רופא שמנתח וחותך את בטנו של המנותח זוכה לתודה ולתשלום עבור פעולתו, אף אם פעולתו מכאיבה מאד ואינה גורמת לסיפוק של הרצון לקבל המיידי.

משל זה אינו מראה את הקשר הנכון של זוגיות, אלא בא להבהיר, שנתינה אפשרית גם בדרך של שלילה.

ההבנה של הציפייה החדשה מהקשר שלנו עם הבורא מחייבת אותנו לחשוב באופן חדש.

כיצד אני בוחן אם פעולה היא נכונה או לא❓………………………………

מתוך ספרי שראה אור ממש החודש
"מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
לרכישת הספר: קרן 050-314-1111
אגדה: 050-314-3417

אתר לרכישה: http://moadim.co

ניוזלטר: 280 ואתחנן – הקשר בין תשעה באב ליום האהבה

ניוזלטר: 280 ואתחנן – הקשר בין תשעה באב ליום האהבה

בס"ד
שלום ידידים יקרים,

יום אהבה שמח לכולכם!
היה לנו שבוע מאתגר. שבוע שהתחיל עם צער על חורבן המקדש והסתיים באושר של יום האהבה.

כיצד מתחברים להם שני ארועים אלה?
מהו הקשר בין תשעה באב ליום האהבה?
על כך בשני הפוסטים המצורפים בהמשך הניוז. קריאה מועילה ואוהבת לכולכם!

ומהנעשה בבית מדרשנו….
רגע גדול ומרגש מתקרב אלינו מאד.
יום השקת ספרו השני של הרב אדם סיני שליט"א  -  "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"!

לרגל ההשקה נקיים בע"ה ערב חגיגי בבית מדרשנו ביום שני, ב' אלול תשע"ו (5.09.16) בשבע בערב.

בארוע הרב ידבר כמובן על הספר, יימכרו הספרים במחיר מיוחד, הרב יחתום על ספרו במקום וכמובן מוזיקה וכיבוד כפי שאנו נוהגים תמיד…..
הספר סוקר את כל מועדי השנה מנקודת מבט פנימית, עמוקה ומכוונת. יש בו מאמרים המתייחסים למובאות מכתבי האר"י זצ"ל, מהזוהר הקדוש, מבעל הסולם וכולם מאפשרים לנו לגשת לחג הקרב במודעות ותוך מוכנות נפשית מדויקת יותר.
הצטרפו אלינו ליום חג זה! שריינו את התאריך!

אנו מצפים לראותכם איתנו, תומכים בהפצת הפנימיות לעולם.
מאחלים לכולכם שבת שלום ויום אהבה שמח במיוחד!

 


 

הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

מחורבן המקדש לאהבה
לאחר שחווינו את עוצמת הצער בתשעה באב, רצוי שנפנה את נפשנו לבניית האהבה.
סמיכות תשעה באב ליום האהבה בט"ו באב אינו מקרי. חודש אב מחולק חציו צער בסוד: "עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם"(איכה ט"ז)  וחלקו השני: "תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם" (שה"ש ג' י').

האם ישנה אהבה הבאה מצער❓
אישה היא לבו של האדם. יכולה היא להיות צד שמאל של ליבו ויכולה להיות צד ימינו.
צד הימין של הלב הוא הצד ההרואי, הנאמן, שיודע טבעו של קשר אמיתי. ימין מלשון אמונה.
בעוד שהצד השמאלי של הלב הוא צד הגוף (ראה תניא פרק ט'). גוף מלשון נגף – מוות.

מהו לבך יהודי יקר, מיהי אשתך עבורך❓
האם הרצון הגופני, או מציאות הנאמנות, שהיא האמצעי לאהבה? שאלה זו נראית אולי סתמית משהו, אך היא נכוחה בנפש האדם באופן הראוי לבניית האהבה. אין להתעלם ממנה אלא יש לחקור אותה ביתר שאת ובישרות לבב.

איך אומרים הסוסים?
העיקר שאתה נהנה מזה.

הסתכל סביבך יהודי יקר, האם אתה מצטער על חורבן בית המקדש? האם אתה מצטער על חורבן האהבה? האם היחד חשוב לך או "העיקר שאתה נהנה מזה".
צד השמאל של הלב, מכוון את האדם למחשבה בהמית, למחשבה של – "מה יצא לי מזה". וה-לי הוא המשמעותי ביותר עבורו. הרצון לסיפוק האישי הוא חורבן האהבה.
חורבן האהבה נובע מהרעיון הסוסי – הבהמי של "העיקר שאני נהנה מזה". אם נדע להצטער מרעיון זה שמוביל בצורה אוטומטית את נפשנו, אם נסכים שזה חורבן האהבה, חורבן המקדש הפנימי שבנו, אזי נוכל לסור מהרע הזה. וה"סור מרע" יאפשר את עשיית הטוב – בניית האהבה.
אהבה עצמית
אהבת  האדם רק את עצמו פוגעת בו ובכל הסובב אותו. אדם אנוכי – מצרי באהבתו הצרה, לא מסוגל לאהוב אחרים. נשאר ערירי וגלמוד.
בתחילה אינו רואה שאהבה מעין זו פוגעת בו, אולם עם התקדמות הזמן והחוויה המוכרחת שהמציאות מפגישה אות האדם עם עצמו, מתגלה לו שאנוכיותו פגעה בו, השאירה אותו ללא אהבה, ללא יכולת לאהוב.

כמה עצוב אותו היום בו האדם צריך לבוא חשבון עם עצמו הפנימי ולגלות שלא אוהבים אותו, ואף הוא אינו יכול לאהוב. נחרב מקדשו הפנימי, ואפילו את השריד היחיד שנשאר שהיא השכינה המצויה בכותל המערבי מאחוריו, אינו יכול לכבד. מרגיש הוא בוז פנימי למה שיקר ביותר בחיים – לאהבה. מבקש הוא תאווה  עצמית והיא מרוקנת אותו לחלוטין.
ההכנה לאהבה
הצער הוא הכלי לאהבה. היכולת להצטער מהשלילה הופכת אמצעי לאהבה.
נותרו  לנו ארבע ימים לט"ו באב,  מה עושים כדי לבנות את האהבה?
מפתחים את צד הימין של הלב. מגבירים את האמון בין בני האדם. משפיעים מעצמנו. פתוחים למוחין עליונים, לאהבה שמעל הגשמיות הסוחפת, מחפשים בנפשנו את הצד המתחבר, המתמזג, המשפיע, רחב הלב.

ל"ב נתיבות האהבה הם שצריכים לבנות את הלב. משתמשים רק בקו ימין עד ט"ו באב. ואז משלבים את התאווה האישית כפועלת למען היחד. כך האהבה תהיה בכל לבבך, בשני ייצרך. רק שהצד השמאלי של הלב יהיה נתון לימני. שעשיו יעבוד את יעקב. שבית המן יינתן למרדכי. שמשה רבינו יביס את פרעה. שהאהבה תגבר על התאווה ותשתמש בה לייחד, לקשר ,לאהבה.

מהו ט"ו באב עצמו❓
בעזרת ה' בפוסט הבא.
בברכת אהבת אמת
הרב אדם סיני


 

משפט השבוע:
" ההרגשה שאינה מכוונת, פועלת באופן בהמי לחלוטין"
מתוך ספרו הראשון של הרב אדם סיני שליט"א – פרשת ואתחנן עמ' 376


 

ציטוט נבחר:

המטרה אליה צריך לכוון את הלב, היא אהבה לבורא. לאהבה זו מספר שמות כמו אמונה, כלים דהשפעה, אור חוזר, אור העב, כלים מתוקנים, אצילות וכו'.

כדי לכוון צריך את הכלים, הראויים לכוונה. אנו צריכים טלסקופ, שיהיה כמה שיותר
גדול וממוקד בעל יכולת הפרדה גדולה ורואה למרחוק. מבחינה נפשית טלסקופ זהו השכל שבאדם, הוא המביא את המטרה אל יכולת התבוננות מדויקת בה, הוא המביא לידיעה להיכן לכוון. ברור הוא, שהאדם העומד עם עינו הפקוחה, וליבו המושת לאהבה, הוא שצריך לפעול את הפגיעה במטרה, הוא משחרר הקשת, אז החץ יוצא מליבו של האדם, אז ההרגשה יכולה לפגוע במקומה.

ראו נא, ההרגשה שאינה מכוונת פועלת באופן בהמי לחלוטין. וברור שלא תפגע במטרה, אם אינך מכירה. ההכרה הטובה ביותר יכולה להגיע ע"י מפה, המנחה אותנו למטרה הרצויה. אף אם מציאת המטרה, היא רק בתוך המפה, בתוך השכל המתבונן, מהווה היא שלב חשוב בכיוון הלב למטרה הרצויה.

החיפוש דרך המפה הינו הלימוד בתורת ישראל, הטלסקופ המדובר הינו חכמת הקבלה ודרכו של בעל הסולם הוא המיקרוסקופ האלקטרוני המדויק ביותר למטרה הרצויה.

 

מתוך ספרו הראשון של הרב אדם סיני שליט"א – פרשת ואתחנן עמ' 376


 

מהי אהבה? מהי זוגיות בעיני? כיצד למצוא שידוך נכון? כיצד לא לפספס? כיצד לבנות קשר נכון ואמיתי?

הרב אדם סיני – יועץ זוגי אישי ומשפחתי בשיטת "המרחבים המשותפים"


 
הכעס בזוגיות

הכעס הוא רע, זאת כולם לבטח חשים.
הריענון שאני מבקש להוסיף הוא, שלא רק מי שכועסים עליו מרגיש מותקף, אלא גם מי שכועס.

כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו, כך אומרים חז"ל. …
לא פעם יש לנו תירוצים למכביר, מדוע סיבת כעסנו מוצדקת.
הכעס גורם לריחוק, הענשה, תסכול ופירוד, בין שהכעס פנימי ובין שהוא מוחצן. ישנו מקדים לכעס שהיא השיפוטיות ואי כבוד הזולת.
הכעס רע- אין תרוץ מספיק טוב לכעוס.

כיצד להיפטר מהכעס
ב' מקדימים ו-3 שלבים נוספים.

מקדים א' – צריכים להיות בטוחים שהכעס הוא רע.
הדרך לעשות זאת היא ע"י פרסומת.

כיצד עושים פרסומת?
המקרר והקירות והסלון וחדר השינה והדלתות בבית כולם מלאים בשלטים עם סלוגנים כמה הכעס הוא רע.

רוצים דוגמאות:
• וכן הכעס, דעה רעה היא עד למאוד; וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד
הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס, ואפילו על דבר שראוי לכעוס
עליו).. רמב”ם הלכות דעות פרק ב, אות ו).• כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו.
• הכעס שולט על האדם ומטמטם את ליבו.
• אסור להיות עבד לכעס.
• הכעס הוא מחלה שצריך להתפטר ממנה
• הכעס הא סרטן לנפש.
• והעיקר לא לכעוס כלל.

בפלאפונים צלצול בגנות הכעס. שלט על המכונית. התחלת דיבור : שלום אשתי היקרה, הכעס מזיק לנשמה, מה אמרת שאביא היום?
שטיפת מוח מהרפש שנותן תירוצים שמותר לכעוס.
אם אפשר למכור קוקה קולה לאנשים ע"י פרסומת, אפשר למכור לעצמנו שהכעס הוא רע.

שלב ב' : מי שיכתוב לי באישי יקבל את שאר השלבים.
מי שיעשה את השלב הראשון ראוי שימשיך להתקדם.
השיטה עובדת, עברו אותה עשרות ואולי מאות אנשים בהצלחה. צריך להתמיד. כבר השלב הראשון מורד את הכעסים ב-50%.

הכעס רע לזוגיות , מתקרבים ליום האהבה, ראוי שנכין עצמנו כראוי. הכעס בא מקו השמאל את האהבה צריך לבנות מהימין, מהכבוד ההדדי מהאמון המשותף.
בואו נעבוד על הדבר החשוב לנו ביותר – האהבה.

בשלוות נפש….
יום אהבה שמח לכם ולכל עם ישראל

 

הכעס בזוגיות

הכעס בזוגיות

הכעס הוא רע, זאת כולם לבטח חשים.

הריענון שאני מבקש להוסיף הוא, שלא רק מי שכועסים עליו מרגיש מותקף, אלא גם מי שכועס.

כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו, כך אומרים חז"ל.
לא פעם יש לנו תירוצים למכביר, מדוע סיבת כעסנו מוצדקת.
הכעס גורם לריחוק, הענשה, תסכול ופירוד, בין שהכעס פנימי ובין שהוא מוחצן. ישנו מקדים לכעס שהיא השיפוטיות ואי כבוד הזולת.
הכעס רע- אין תרוץ מספיק טוב לכעוס.✋

כיצד להיפטר מהכעס

ב' מקדימים ו-3 שלבים נוספים.
*מקדים א'*– צריכים להיות בטוחים שהכעס הוא רע.
הדרך לעשות זאת היא ע"י פרסומת.

*כיצד עושים פרסומת?*
המקרר והקירות והסלון וחדר השינה והדלתות בבית כולם מלאים בשלטים עם סלוגנים כמה הכעס הוא רע.

*רוצים דוגמאות:*
• וכן הכעס, דעה רעה היא עד למאוד; וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד
הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס, ואפילו על דבר שראוי לכעוס
עליו).. רמב”ם הלכות דעות פרק ב, אות ו)

• כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו.
• הכעס שולט על האדם ומטמטם את ליבו.
• אסור להיות עבד לכעס.
• הכעס הוא מחלה שצריך להתפטר ממנה
• הכעס הא סרטן לנפש.
• והעיקר לא לכעוס כלל.

 

בפלאפונים צלצול בגנות הכעס. שלט על המכונית. התחלת דיבור : שלום אשתי היקרה, הכעס מזיק לנשמה, מה אמרת שאביא היום?
שטיפת מוח מהרפש שנותן תירוצים שמותר לכעוס.

אם אפשר למכור קוקה קולה לאנשים ע"י פרסומת, אפשר למכור לעצמנו שהכעס הוא רע. ⛔

*שלב ב'*: מי שיכתוב לי באישי יקבל את שאר השלבים.
מי שיעשה את השלב הראשון ראוי שימשיך להתקדם.

השיטה עובדת, עברו אותה עשרות ואולי מאות אנשים בהצלחה. צריך להתמיד. כבר השלב הראשון מורד את הכעסים ב-50%.

✋הכעס רע לזוגיות , מתקרבים ליום ❤האהבה, ראוי שנכין עצמנו כראוי. הכעס בא מקו השמאל את האהבה צריך לבנות מהימין, מהכבוד ההדדי מהאמון המשותף.
בואו נעבוד על הדבר החשוב לנו ביותר – האהבה.

בשלוות נפש
הרב אדם סיני – יועץ זוגי אישי ומשפחתי בשיטת "המרחבים המשותפים"
על פי תורת הקבלה בדרך בעל הסולם
פרטים : קרן 050-314-1111
ט"ו באב http://www.hasulam.co.il/kabbalah/31999

מחורבן המקדש לאהבה

מחורבן המקדש לאהבה❤
לאחר שחווינו את עוצמת הצער בתשעה באב, רצוי שנפנה את נפשנו לבניית האהבה.

סמיכות תשעה באב ליום האהבה בט"ו באב אינו מקרי. חודש אב מחולק חציו צער בסוד: "עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם"(איכה ט"ז) וחלקו השני: "תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם" (שה"ש ג' י').

❤האם ישנה אהבה הבאה מצער?
אישה היא לבו של האדם. יכולה היא להיות צד שמאל של ליבו ויכולה להיות צד ימינו.

צד הימין של הלב הוא הצד ההרואי, הנאמן, שיודע טבעו של קשר אמיתי. ימין מלשון אמונה.

בעוד שהצד השמאלי של הלב הוא צד הגוף (ראה תניא פרק ט'). גוף מלשון נגף – מוות.

מהו לבך יהודי יקר, מיהי אשתך עבורך ?

האם הרצון הגופני, או מציאות הנאמנות, שהיא האמצעי לאהבה?

שאלה זו נראית אולי סתמית משהו, אך היא נכוחה בנפש האדם באופן הראוי לבניית האהבה. אין להתעלם ממנה אלא יש לחקור אותה ביתר שאת ובישרות לבב.

איך אומרים הסוסים ?
העיקר שאתה נהנה מזה.
הסתכל סביבך יהודי יקר, האם אתה מצטער על חורבן בית המקדש? האם אתה מצטער על חורבן האהבה? האם היחד חשוב לך או "העיקר שאתה נהנה מזה".
צד השמאל של הלב, מכוון את האדם למחשבה בהמית, למחשבה של – "מה יצא לי מזה". וה-לי הוא המשמעותי ביותר עבורו. הרצון לסיפוק האישי הוא חורבן האהבה.

חורבן האהבה נובע מהרעיון הסוסי – הבהמי של "העיקר שאני נהנה מזה". אם נדע להצטער מרעיון זה שמוביל בצורה אוטומטית את נפשנו, אם נסכים שזה חורבן האהבה, חורבן המקדש הפנימי שבנו, אזי נוכל לסור מהרע הזה. וה"סור מרע" יאפשר את עשיית הטוב – בניית האהבה.

אהבה עצמית
אהבת האדם רק את עצמו פוגעת בו ובכל הסובב אותו. אדם אנוכי – מצרי באהבתו הצרה, לא מסוגל לאהוב אחרים. נשאר ערירי וגלמוד.
בתחילה אינו רואה שאהבה מעין זו פוגעת בו, אולם עם התקדמות הזמן והחוויה המוכרחת שהמציאות מפגישה אות האדם עם עצמו, מתגלה לו שאנוכיותו פגעה בו, השאירה אותו ללא אהבה, ללא יכולת לאהוב.

כמה עצוב אותו היום בו האדם צריך לבוא חשבון עם עצמו הפנימי ולגלות שלא אוהבים אותו, ואף הוא אינו יכול לאהוב. נחרב מקדשו הפנימי, ואפילו את השריד היחיד שנשאר שהיא השכינה המצויה בכותל המערבי מאחוריו, אינו יכול לכבד. מרגיש הוא בוז פנימי למה שיקר ביותר בחיים – לאהבה. מבקש הוא תאווה עצמית והיא מרוקנת אותו לחלוטין.

ההכנה לאהבה
הצער הוא הכלי לאהבה. היכולת להצטער מהשלילה הופכת אמצעי לאהבה.

נותרו לנו ארבע ימים לט"ו באב, מה עושים כדי לבנות את האהבה❓
מפתחים את צד הימין של הלב. מגבירים את האמון בין בני האדם. משפיעים מעצמנו. פתוחים למוחין עליונים, לאהבה שמעל הגשמיות הסוחפת, מחפשים בנפשנו את הצד המתחבר, המתמזג, המשפיע, רחב הלב.

ל"ב נתיבות האהבה הם שצריכים לבנות את הלב. משתמשים רק בקו ימין עד ט"ו באב. ואז משלבים את התאווה האישית כפועלת למען היחד. כך האהבה תהיה בכל לבבך, בשני ייצרך. רק שהצד השמאלי של הלב יהיה נתון לימני. שעשיו יעבוד את יעקב. שבית המן יינתן למרדכי. שמשה רבינו יביס את פרעה. שהאהבה תגבר על התאווה ותשתמש בה לייחד, לקשר ,לאהבה.
מהו ט"ו באב עצמו ❓
בעזרת ה' בפוסט הבא.
בברכת אהבת אמת
הרב אדם סיני
לשאלות תגובות ועוד:

http://adamsinay.Net

טיפ זוגי על אדני הפנימיות: יציאת מצרים זוגית

טיפ זוגי על אדני הפנימיות:

✨יציאת מצרים זוגית✨

 

יציאת מצרים של הזוגיות מתחילה בהבנת עבודת הפרך של הזוגיות.
העבדות מתבטאת בכך שהאדם עובד בתוך הזוגיות כמצרי, דהיינו שכל מה שמעניין אותו היא הנאתו הפרטית.

 

❓שאל את עצמך יהודי יקר: האם הזוגיות באה לענג אותי באופן אישי, לגרום לסיפוק העצמי שלי?
אם כן דע לך שאתה במצרים.

 

יציאת מצרים היא ההסכמה להפסיק להיות משועבד לתענוג הפרטי בזוגיות. לצורך כך צריך לוותר על הגאווה. לוותר על הניפוח העצמי המתבטא ב"אני צודק". "רק אני יודע". "הרצון שלי הוא החשוב" וכו'…

 

כאשר יוצאים ממצרים, כאשר מוותרים על הגאווה בזוגיות, אז מתחילים לפתח הקשבה נדיבה, מפסיקים לשמוע רק את עצמינו. מגלים עולמות נפלאים בבן או בבת הזוג ובעיקר ביחד.
יציאת מצרים הזוגית היא התחלת הגאולה של הנפרדות בתוך הזוגיות. זמן מאתגר זה מהווה הזדמנות לזוגיות הבונה את היחד.

 

✨אמונה בבחינת משה רבינו היא שצריכה להנחות את הזוגיות. משה הוציא את בני ישראל ממצרים בשם א-ה-י-ה, שם התקווה. התקווה והאמונה ביחד אמתי ואוהב היא הדרך לעבודה בזוגיות. לא צריך לחכות עד שמרגישים אוהבים כדי לצאת ממצרים.

 

❤כאשר אוהבים אזי ההנאה עצומה וגדולה יותר מכל אהבה פרטית ואנוכית.
לא משנה כמה הכאוס גדול הוא.

 

עתה זו הזדמנות לכל זוג באשר הוא לצאת ממצרים ואני הקטן מאחל לכל הזוגות בעם ישראל גאולת הזוגיות ובע"ה לאהבה שלמה.

 

הרב אדם סיני
יועץ זוגי ואישי בשיטת "המרחבים המשותפים"

 

לעמוד הרב בפייס: http://adamsinay.net
נהנתם? נשמח אם תשפיעו ותשתפו

לתכנים שיעורים מאמרים ועוד: http://www.hasulam.co.il

אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/kabbalah/16201

ניוזלטר: 264 תצווה – זוגיות אינה מוצר מדף

בס"ד
שלום ידידים יקרים
 

אנו בעיצומו של חודש אדר א'.

בימים שלישי ורביעי יחולו פורים קטן ושושן פורים קטן. מהם תאריכים אלה? האם יש לציין אותם? בהמשך תשובה לשאלה זו במאמר קצר.

הרב אדם סיני מחשיב מאד את ההשקעה של אדם בזוגיות שלו. המשפחה היא התא שדרכו נבנית האחדות של כל עם ישראל. על התא הזה להיות מוזן ויציב. אנו מביאים לכם בהמשך פוסט שהרב העלה בנושא זה השבוע. קריאה מועילה לכולם!

 

פרשת השבוע היא פרשת תצווה. בימי שלישי, כפי שסיפרנו לכם, מתקיים שיעור בפרשת השבוע על פי הזוהר הקדוש בבית מדרשנו. בכל שבוע אנו לומדים כיצד פרשה זו נוגעת לחיינו, לעבודה שעלינו לעשות, לתובנות החשובות העולות ממנה. השבוע הרב דיבר על שמן הזית המוזכר בפרשה. בתוך כך, הזכיר שיש עניין לא להרבות באכילת זיתים, ואם אוכלים זיתים, יש לאכלם עם שמן זית. חז"ל אמרו שהזיתים גורמים לשכחה. זוהי הלכה מאד מוזרה. כיצד אכילת זיתים, נוגעת למערכת הזכרונות שלנו? אלא שהסביר הרב בשיעור שהזיתים הם מרים. כשאדם מריר, הוא שוכח את הבורא יתברך, מרירות בבחינת "מגיע לי ולא קיבלתי" מפרידה אותנו מתפיסת הכלל, מתפיסת היחד ומטביעה אותנו לתוך אנוכיות.

 

הצטרפו אלינו לשיעורים ביום שלישי, אלה תובנות שראוי להתאמץ כדי לזכות לשמעם. נשמח מאד לראותכם איתנו!

אנו מאחלים לכם פורים קטן מלא בשמחה גדולה!

 

 

 

משפט השבוע:

 

 

"יסוד חשוב מאוד בעבודת האדם היא הידיעה, שכל דבר שאני צריך לקבל עליו בעלות,
אני צריך לשלם עליו"

 

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת תצווה עמ' 171

הזמן את ספר הרב!!!!

 

ציטוט נבחר:

הדבר היחיד בו האדם יכול לזכות בבעלות הוא התכונה של הג'- גומל חסד. תכונה זו אינה טבעית לאדם, על כן זקוק הוא להגביה אותה מעל האנוכיות שלו. זקוק האדם למאמץ, ליגיעה מעבר לטבע של יצר לב האדם, שהוא רע מנעוריו. על האדם לוותר על אנוכיותו, להכניס לכור ההיתוך הנפשי את הרצונות שלו ולצרפם. כור ההיתוך הוא המאבק והחיכוך בין ב' רצונות בתוך האדם, המכים ובוטשים זה בזה. מצד אחד הרצון לפעול את האמת, מצד שני הרצון לאנוכיות, להשיג בעלות על החומריות בעולם הזה. הוא ההבדל בין דעת בעלי בתים לדעת תורה.

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת תצווה עמ' 171

 

פייסבוק רשמי של הרב

הזוגיות אינה מוצר מדף

הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

 

הגיע אליי זוג נחמד לייעוץ ,העונים לשמות רוני ודנה (שמות בדויים).

תוך השיחה הקולחת, רוני התריס בפניי ובפני אשתו: "אני התחתנתי בשביל שיהיה לי טוב בזוגיות ואני מוצא את עצמי כל הזמן צריך לטפל בבעיות, בשביל מה הייתי צריך את זה?"

"אתה צריך לטפל בדנה". פסק ודפק קלות על השולחן.

אני הבנתי שבשפת הגוף הוא אומר: "ככה זה וזהו".

 

והמשיך במונולוג שלו "אם היא תשנה את התנהגותה הכול יהיה בסדר, אני בכלל לא יודע מה אני עושה כאן?"

 

שתקתי לרגע ולאחר מכן שאלתי אותו בשקט כך שיתאמץ לשמוע:

"באיזו חנות רכשת את הזוגיות"?

"מה?" שאל אותי רוני, וקצת קרא אותי לסדר באומרו: "אני מדבר ברצינות".

"גם אני" עניתי לו והוספתי: אני הבנתי מדבריך, שהזוגיות שלך היא מוצר שקנית והוא משמש אותך לא כראוי".

"מה זאת אומרת?" שאל רוני.

האמת שגם דנה הייתה מופתעת מדבריי.

 

אני מבקש לחלוק עמכם את ההסבר שנתתי להם

הזוגיות היא חומר גלם ולא מוצר מדף.

כפי שאתם מייצרים אותה, דהיינו הצורה שאתם נותנים לחומרי הגלם שבזוגיות קובעת כיצד נראית הזוגיות שלכם.

התפיסה, שהזוגיות באה להעניק לי, שגויה ביסודה. מי שבא לספק עצמו מהזוגיות מוצא את עצמו מאוכזב מאוד.

 

האתגר האמיתי טמון בשאלה שלכם את עצמכם: מה אני רוצה ויכול לתת לזוגיות – ליחד – לאני המשותף?

באתם לייצר מוצר ולא ליהנות ממוצר מוגמר.

 

אתם יכולים ליהנות מיצירה אלוקית בחיבור בין זכר ונקבה, מתוך כבוד הדדי, פעולה בתוך גבולות מוסכמים, גאווה ביחד שתייצרו, המיוחד רק לכם וזאת מתוך אידאה שמובילה אתכם, שהיא מעבר לזמן ומעבר לפרטים וכו'… כפי שצריכה להיראות זוגיות, דהיינו המוצר שאתם תייצרו.

 

אני מבטיח לכם שאם תהיו אומנים ראויים יתנו לכם מלמעלה חומרי גלם מאתגרים יותר, ותמשיכו לייצר.

באתם לזוגיות כדי ליצור, זוגיות היא לא מוצר מדף מוגמר.

אם תתייחסו אליה באופן זה תתמלא זוגיותכם באור הנובע מהיחד, השכינה הקדושה תאיר לכם.

בצלאל האומן הגדול, הוא הבונה את בית המקדש ואתם הבצלאל של הזוגיות שלכם.

היו אומנים, היו יוצרים , היו אוהבים.

 

רוני היה המום, חייך ואמר, מהיום אני אומן, הסתכל על דנה, דמעה בצבצה מעינה, הם התחברו למסר.

ואתם?

הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)הקלק להזמנה מוקדמת (אין צורך בתשלום מראש)

 

מהו פורים קטן?

מתוך דברי הרב אדם סיני שליט"א

פורים חל בי"ד באדר. בשנה מעוברת, בה יש שני אדרים, חוגגים את פורים באדר ב'. יש מחלוקת למה לעשות אותו באדר ב', כי לכאורה אדר א' הוא חודש השנים עשר. אלא, אמרו חז"ל, כדי לסמוך גאולת מרדכי לגאולת משה. כלומר, כדי שפורים ופסח יהיו סמוכים.

 

פורים זה לשון פריה. מוחין דחכמה. במוחין דחכמה צריכה להיות שמחה, היא חייבת להיות מצד הגוף, לא רק מצד הנשמה, מצד הלימוד.

ראוי שאדם ידע שזהו יום של שמחה, בבחינת "זה הקטן גדול יהיה". ראוי שנתחיל להכין את עצמינו לפורים הגדול.

 

בפורים קטן כל אחד צריך לחשוב גם על יום פורים הגדול ולהכין את עצמו. אדם חייב להיות שמח, התכלית הבריאתית לא באה אלא כדי שאדם יהיה שמח. לא שמחה של בדיחות הדעת של אחרוני העם, אלא צריכה להיות שמחה של אמת. אבל כשאדם הוא אמיתי, אז כמעט כל דבר שהוא עושה – הופך להיות שמחה מטעם הקדושה. איך להיות שמח ביום פורים קטן? ראוי לעשות סעודה, ניתן לצאת לטיול, לעורר את השמחה בדרכים שונות. יש גם עניין להתחיל ללמוד עניינים של פורים, הלכות פורים. כמובן אצל כל חסיד, עניין גדול גם – לשמח את החברים, זה אף גדול יותר מלשמח עצמו כמובן.

מנהגים אלה מעוררים את הלב, הנשמה מבינה יותר ממה שאנו מבינים במודעות שלנו.

 

אז שיהיה פורים קטן שמח לכולם….

 

ושבת שלום!

לחץ להצטרפות ותמיכה ברעיון

 

המומלצים:

 

הקלק לצפייה

הזוהר היומי – כיצד לחפש שידוך?

 

הקלק לצפייה
החברים כותבים: עלון שביל הזהב מס' 6 – תצווה

 

בקרו אותנו בפייסבוק

ניוזלטר 252 ויצא – שבת של יראה ואהבה

 

 

שלום ידידים יקרים,

 

אנו מקווים ששלומכם טוב ואתם עוברים ימים אלה בשלום.

אנו בבית המדרש מתפללים לשלומו של כל עם ישראל .

 

ביום שלישי מידי שבוע מתקיימים בבית מדרשנו שיעורים על פרשת השבוע בפנימיות.

מומלץ למתחיל ולמתקדם כאחד, לכל הרוצים לטעום את פנימיות הפרשה, לקחת את נפשם למסע קוסמי מעבר לסיפורי התורה, מעבר לזמן ומקום. אל המקום הנארג בו הנפש חפצה.

 

 

הידעתם? אנו לומדים חלק ב' בעיון בתלמוד עשר הספירות, השיעורים נמצאים באתר כמו כן וניתן להגיע בבקרים ולהצטרף ללימוד.

 

לפרטים והרשמה, קרן – 0503141111

 

 

מהו שכתוב אם ישראל שומרים שתי שבתות מיד נגאלים?

מה זה אומר שהפרנסה מגיעה מלמעלה?

מהו חורף בפנימיות?

 

על כך נדבר בהמשך המאמר.

 

אנו מאחלים לכולכם המשך חודש של ניסים אמיתיים.

שבת שלום לכם ולכל עם ישראל!

 

משפט השבוע:

 

"כל אחד פועל לפי יכולתו ומקבל לפי צרכי תפקידו הזמני או השלם."

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת ויצא עמ' 62

ציטוט השבוע:

"הכלל הוא הכלי המשלב בין שאר הכלים. כמו בכלים שלובים, כולנו צריכים לפעול לבניית הכלי המחבר את כולנו. כאשר קיים כלי זה, אין זה משנה היכן מתקבל האור, בכל מקום שיתקבל כל אחד יקבל לפי צורתו ולפי מידתו, כך יפעל חוק השוויון האולטימטיבי"

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת ויצא, עמ' 62

 

פייסבוק רשמי של הרב

פוסט מאת כבוד הרב – חורף בא

פוסט מאת הרב אדם סיני שליט"א

חורף בא

תפקיד התנועה החיצונית הנה לגרות את תנועת הנפש.

ישנן תנועות נפשיות שנפעלות מאליהן כתוצאה מטבעו הנשגב של האדם, שטמן בו הבורא יתברך.

תנועות אלו מספיקות רק לקיומו, במקום בו הוא נמצא.

 

כל אדם נועד לנשגב ביותר, ראויים כל אחד ואחת למצוא את האושר המלא, כפי מתנת ידו הרחבה ישתבח ויתעלה.

 

כאשר מייצר האדם את התנועות הראויות, הצדדים הרעננים מלאי חיות רוחנית תופסים את מקומם של הצדדים השוממים בנפשו.

 

כאשר יעלה ריחה של האדמה לאחר שמיי השמים יזדווגו עימה , יאזין האדם לרחשי לבו, אל ההתכנסות לתוך מאוויו העמוקים והנסתרים שלו עצמו.

אל יחשוש האדם מהקדרות החורפית, שאולי חווה נפשו עת השמים הוסתרו ע"י העבים, מבקשים הללו, יהודי יקר, שתעמיק בנפשך אל אותם מחוזות, שמהם דולים את פניני הנשמה.

 

הקדושה והטהרה הפנימית, אומץ הרצון ועוז המחשבה יכולים חיש לרומם את הנפש לערגה אלוקית, לתחושה נשגבה של הזיו האלוקי המתפשט בכל נימי הנפש.

 

או אז בא זמן ההקשבה הנדיבה, זו שבין המילים, זו שמעבר לדברים, זו היודעת להתבולל בעדן עולמים, וכל נחלי הצער ודאבות הלב מתחלפים חיש בשמחה עליונה ההולכת הלוך ואור.

 

חורף בריא עמוק ואוהב לכל עם ישראל.

 

מבוסס על דברי הרב ״בואי כלה״, ערב שבת פרשת ויצא

פרשת ויצא – שבת של יראה ואהבה

 

"ויצא יעקב מבאר שבע" – יעקב, בחינת ישראל שבאדם, קו אמצעי, יוצא מהעיר. היציאה מהעיר זאת אומרת שהאדם יוצא מהפנימיות לחיצוניות.

מדוע האדם צריך לצאת החוצה? למה שלא ישאר בפנים? למה לא רק פנימיות?

אלא מלמעלה רוצים לקדם אותנו, לתת לנו מדרגה יותר גבוהה, כדי שנדע להעריך את מה שיש לנו, יש כלל גדול בענין הכלים "שהתפשטות האור והסתלקותו עושה את הכלי רצוי לתפקידו"

 

אומר הרב"ש "יציאת צדיק מן המקום עושה רושם". כי בזמן העליה, נקרא שהקב"ה נמצא בהמקום, דהיינו בהגוף, ואז הוא גורם לו את ההתרגשות וההתפעלות מתורה ומצות.

לכן הורידו אותו משמים, בכדי שידע עוד הפעם, איך להעריך את זה, שמהשמים יעלו ויקרבו אותו שוב.

 

למה צריכים, שהאדם יחשיב את מצב העליה שלו? אלא שבאור אין הבחן מדרגות, כל ענין גדלות וקטנות תלוי בהשגת הכלים, כפי מה שהכלים משיגים את האור, כך הוא גדלותו של האור.

 

מסופר בתורה שיעקב בא ומקבל ברכות מה' יתברך דרך יצחק, וכעת הוא צריך להגיע לקדושה, ודווקא עכשיו אנו רואים שייצר הרע קם ומתגבר עליו.

כך גם ראינו במגילת אסתר. מרדכי היהודי מציל את המלך מפני בגתן ותרש, ולכאורה היינו מצפים שאחר כך יגדל המלך את מרדכי? אבל מייד לאחר דברים אלו, כתוב, "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי".

 

 

למה הוא מגדיל את יצר הרע כאשר הצדיק עשה כזאת מצווה גדולה? למה מגדיל פתאום את עשיו וגורם ליעקב אבינו לצאת מהעיר?

התשובה היות שכך עובדת נפש האדם. כשאדם מתחיל להתקרב לקדושה, יצר הרע מתגבר עליו, כי יצר הרע מבין שהוא הולך לקחת לו את כל הברכות, כי באמת – יעקב גדול מעשיו. לכן, בלית ברירה, האדם צריך קצת להנמיך את קומתו, כפי שירדו למצרים, הנמיכו קומתם.

 

 

כל אדם שנמצא במאבק אימתני כזה עם יצר הרע, צריך להנמיך קצת את קומתו. כל אותם אנשים שנדמה להם שהם מתחילים ללכת בדרך קדושה והכול נהיה יפה טוב ושמח, הם כנראה לא הולכים בדרך אמת, כי אין כזה דבר שייצר הרע לא בא כנגד האדם. אמנם האדם צריך להתגבר ולחפש תחבולות כיצד יוכל בכל זאת ללכת בדרך האמת.

 

שבת של יראה ושבת של אהבה

כאשר אדם הולך בדרך של "לא לשמה", הוא פוגש בהכרח דרך של עבודה זרה. כאשר מגיע לבאר, הוא מוצא את רחל – בחינת מלכות דקדושה. כמובן שכאשר יעקב אבינו רואה את רחל, דהיינו כאשר אדם פוגש את המלכות דקדושה, הוא אוהב אותה, הוא מוכן לעבוד בשבילה ששת אלפים שנה, ולקבל אותה באלף השביעי.

 

 

יש אדם שלא מוכן לעבוד ששת ימים, כדי לאכול בשביעי?  

כאשר אדם עשה עבודה גדולה, ובסוף הוא רואה שלא קיבל את האהבה, שהוא קיבל רק את לאה, שהיא בחינת יראה, האם הוא מוכן לאחר מכן לעבוד עוד?

 

 

צריכים לדעת שיש ב' עבודות עיקריות לאדם:

א.     עבודה כדי לקבל את היראה – כדי להוריד את בחינת הגאוה.

ב.     עבודה כדי לקבל את בחינת האהבה.

 

אם אדם עובד ישירות בשביל לקבל את האהבה, הוא לא יכול. לבן אומר לו "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה".

 

הלובן העליון אומר לו, שבמקומנו, אי אפשר לקבל את האהבה טרם שאתה מוריד את גדולתך. קודם תיקח את הגדולה של הקדושה, שהיא יראת הרוממות, שתבטל את עצמך לגמרי, אחר כך, אם אתה רוצה, תעבוד עוד שבע שנים בשביל האהבה.

 

 

לא מספיק לשמור שבת אחת, צריך לשמור שתי שבתות, שבת למעלה ושבת למטה, שבת בבחינת יראה ושבת בבחינת אהבה. לכן אומר לו לבן – הלובן העליון, אתה צריך לעבוד עוד שבע שנים בשביל רחל.

 

מה זה אומר שהפרנסה מגיעה מלמעלה?

יעקב כמובן מסכים מיד לעבוד בשביל רחל, למרות שזה נראה לו כרמאות. אבל זו לא רמאות. פשוט, כאשר האדם נמצא במקום נמוך, עדיין בדרך עבודה, העבודה נראית לו כרמאות, הלובן העליון נראה לאדם כהתלבשות של רמאות.

אנחנו רואים שלבן הארמי דיבר בארמית, ארמית הרי היא שפת השקר.

 

 

אנחנו רואים שכל הדברים שבקדושה באים בשפה השקר: הזוהר הקדוש, קדושה שאנחנו אומרים, קדיש וגם הגמרא – הרבה ממנה בארמית. הרי זו שפת השקר, אז למה משתמשים בה לדברים שבקדושה? אלא, זו תחבולה כנגד המלאכים, כדי שלא ישבשו את הקדושה.

אותו דבר כאן, הקדושה התלבשה דרך לבן, ודרך זה קיבל יעקב את רחל.

 

 

אנו רואים שגם רבקה הגיעה מארם, גם רחל הגיעה משם, לכן לא צריך לפחד כאשר פוגשים רצון שמלובש בכל מיני תופעות של העולם הזה, רק צריך ללמוד להוציא אותו מהקליפה, ולהביא אותו לקדושה.

יעקב אבינו יודע שאת המשכורת האמיתית הוא לא מקבל מהקליפה, שהיא לבן הארמי, אלא מקבל מהלובן העליון, וגם אם יחליף את משכורתו עשרת מונים, זה לא יעזור לו.

 

 

את מה שהאדם צריך לקבל – הוא מקבל, כי מה שאדם פועל, הוא מקבל בפנימיותו, ואת זה – אי אפשר לקחת לו.

 

 

כאשר אדם אומר שהפרנסה מלמעלה, אין הכוונה היא שהשלמונים הזוזים או הכסף, יהיו לו בכל מקרה. כשאומרים שהפרנסה מלמעלה, הכוונה היא שלמעלה זו הפנימיות של האדם, שהפרנסה היא בפנימיות האדם.

 

 

אם אתה עובד, אתה מקבל תמורה פנימית. אם אתה מקבל תמורה פנימית, די לך בזה, ואתה לא צריך לעשות חשבונות של תמורה חיצונית, אלא של תמורה פנימית.

 

תמורה חיצונית היא רק לקיום העולם הזה. אבל המשכורת האמיתית, היא תמורה פנימית, ואת זה – אף אחד לא יכול לקחת לך. לכן, ראוי שכל אחד יתאמץ לעבוד, כפי יעקב אבינו, כדי להשיג את שכרו הפנימי ולא החיצוני.

 

אנחנו צריכים להתחזק בפרשה הזו בעיקר ללכת בדרכו של יעקב אבינו. דרך יעקב אבינו היא לא בהתלהמות, היא בדרך של עבודה קשה – של עבדות, לפעמים היא אפילו במקום שנראה כמו יצר רע, אבל עם התמסרות גדולה לעבודה, בלי תרוצים.

 

 

על האדם לקחת על עצמו כזאת עבודה, של מסגרת מאוד ברורה, של עבודה קשה, פיזית, יומיומית, במשך 7 שנים, ואם צריך – עוד 7 שנים בלי להניד עפעף, העיקר לזכות בשכינה הקדושה הנקראת רחל, שהיא אהבת ה'. אם נעשה כך, אשרינו וטוב לנו, אשרנו בעולם הזה, וטוב לנו בעולם הבא. לכן מהשבת הזו צריכים לקחת את הכח של התמסרות בדרך עבודה.

 

מי יתן ונזכה להשיג את יראת הרוממות, את לאה, כאמצעי להגיע לרחל- לאהבה העלאית, לשכינה הקדושה.

 

שבת שלום!

 

הניוזלטר מוקדש לעילוי נשמת איטה בת מרתה. ת.נ.צ.ב.ה

 

המומלצים:

 

 

פניני החכמה: מהו שכתוב בגמרא שאם האדם לא נשא אישה עד גיל כ' הקב"ה מצפה לו ואומר תפח עצמותיו? (פינה דו שבועית- נכתב ע"י תלמיד הרב)

להמשך צפייה לחץ כאן

 

דף היומי בזוהר- לכל תוצאה יש סִיבה, ולסיבה אין סיבה!

הבורא יתברך הוא הסיבה הראשונית, הוא המסובב לכל תוצאה, ואין קודם לבורא, דהיינו התוצאה היא בריאה. לאדם יש חסרונות, שאלות. בתודעה של סיפוק עצמי, האדם רוצה את כל המילוי לרצונו, אך זו לא תשובה שלמה הבונה קשר. לכן שאלה אמיתית באה כשאלה כיצד אוכל לבנות תשובה אמונית ליצירת קשר?

להמשך צפייה לחץ כאן

בקרו אותנו בפייסבוק:

הקלק לכניסה

חיפוש האור

———— חיפוש האור ———

איך אומרים הסוסים? "העיקר שאתה נהנה מזה".

מהו מקור העדר האור?
הבורא ברא את הבריאה כאשר היא מלאה באור אינסוף. בסוד "הוא ושמו אחד".
הנברא בחר ביתר דבקות, דהיינו דבקות של השוואת צורה, ובאופן פשוט יותר – אהבה.

וכך אמר : היות ואין לי כלי של אהבה אני מסתלק מקבלת האור (צמצום א'), עד שאבנה כלי אהבה (כלים שצורתם היא השפעה),
זאת אומרת, שכל הסתלקות האור הייתה רק לוואי לעובדה שאין לנברא כלי של אהבה. אין בעיה באור עצמו. יתרה מכך הבורא רוצה לתת לנו את האור יותר ממה שאנו רוצים לקבלו. לא צריך לשדל את הבורא לתת לנו את האור. הוא רק ממתין שנביא את הכלים הראויים להכיל אור זה. "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק".

מה יעזור לאדם אם יקבל את האור, והרי הוא עצמו סלק את האור, ע"י צמצום הרצון.

כיצד צריך האדם לפרש את שאיפתו הכמעט אובססיבית לתענוג?
הפירוש הנכון להשתוקקות לתענוג או להיעדרו : טריגר שתפקידו להזיז את האדם לפעולה. אי תענוג או הסבל נועד להפגיש את האדם עם הצורך לבנות כלי לאהבה.

היכן התעתוע?
התעתוע : האדם מפרש את חוסר האושר, חוסר התענוג, כחסרון שצריך להתמלאות באור. נדמה לו שאם חסר לו אור התפקיד שלו למשוך אליו את האור.

מעתה על האדם לחפש את הכלי להנאה ולא את ההנאה.

כיצד בונים כלי לאהבה?
שלב א': אידאה
שלב ב': ברית
שלב ג' : אמון הדדי.

אתם מוזמנים לדון בינכם לבין עצמכם על השלבים הנוספים: כמו כבוד הדדי, גבולות, גאווה בקשר, ועוד…..

הרב אדם סיני

ניוזלטר חיי שרה – כיצד קשורה רבקה לתחיית המתים

שלום ידידים יקרים, 

האם לכל תוצאה יש סיבה? כיצד נדע מה תוצאה ומה סיבה?

והבורא – סיבה? תוצאה? אולי הוא שניהם?

בהמשך מובא הפוסט שהרב פרסם לפני מספר ימים. כדאי לקרוא!

מידי פעם הרב מפרסם פוסטים בפייסבוק. ניתן להכנס אליהם ואף לשאול שאלות.

 

בנוסף, אנו מזכירים לכם שבכל יום שלישי הרב מלמד שיעור בפרשת השבוע על פי הזוהר הקדוש. השיעור פתוח לקהל הרחב ורלוונטי לכולנו. כולכם מוזמנים!

לפרטים- קרן – 050-314-1111

 

ולסיום הניוזלטר אנו מביאים מאמר מרתק על מות שרה והקשר שלה לרבקה ולתחיית המתים. קריאה מועילה לכולם!

אנו מאחלים לכולכם שבת מבורכת! משפט השבוע:

החיצוני בא לאפשר לנו לראות את פנימיותנו.בנפשנו.

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת חיי שרה, עמ' 47 ציטוט השבוע:

"אמנם קיימת מציאות מחוץ לעצמנו, אך כל מה שאנו רואים מחוץ לעצמנו, זה רק בשל העובדה שהדבר מצוי בתוכנו. להוליד הדבר מתוכנו ללא מגע עם החוץ, שיעיר ויאיר מתוכנו תמונה זו, זה בלתי אפשרי. הבטה ללא האמצעי החיצוני הייתה מביאה את האדם לשיגעון או לשקר עצמי. על כן, ברחמיו, הסתיר מאתנו את האפשרות לראות את עצמיותנו רק בתוכנו, ונתן לאדם את האפשרות לראות עצמו דרך מגבלות הסביבה בה האדם נטוע בעולם הזה, הנתון לזמן תנועה ומקום".

 

התורה האדם ומה שביניהם, פרשת חיי שרה, עמ' 44

  פייסבוק רשמי של הרב אמונה – היסוד לאהבהפוסט מאת הרב אדם סיני שליט"א אברהם אבינו, בו אנו עוסקים בפרשות השבוע, מתקן העולם באמונת ה'. והשיאני ליבי בימים אלו לעסוק באמונת ה' ביתר שאת. 

עומדת השאלה בדבר קיום הבורא יתברך, והנה באה הטענה המפורסמת : "לכל תוצאה יש סיבה". ומכאן תדע שיש בורא לעולם, שהרי ודאי שלבריאה יש סיבה שהיא הבורא יתברך.

 

על כך שואלים :

מה הסיבה המוקדמת לבורא? לכאורה הוא בתוך המשוואה שלכל תוצאה יש סיבה?

 

שאלה זו נובעת מהשגיאה בהבנת הכלל : "לכל תוצאה יש סיבה".

שים לב יהודי יקר, לכל תוצאה (והדגש על תוצאה) ורק לה יש סיבה. לסיבה אין סיבה - הבורא הוא סיבה ולו אין סיבה מוקדמת.

 

הרחבת הרעיון:
הסיבה היא הכלל והיא בחינת הכתר, או עתיקא קדישא. היא האמונה שאינה צריכה סיבה. כל הפרטים הנובעים מהכלל צריכים סיבה ומשתלשלים בדרך של קודם ונמשך.
כל מסגרת שלמה בנויה מאמונה ראשונית שהיא מהווה את היסוד הראשוני. (אפילו המדע בנוי כך- אקסיומה)

 

היכן הבלבול? 
בתוך המערכת של הבריאה (שהיא נקראת תוצאה – מלשון יציאה לבר), ישנה מערכת של סיבות ותוצאות. גם הסיבות בתוך הבריאה הן תוצאות של סיבות מוקדמות להן. ע"כ אנו רואים שלכאורה יש לסיבה תוצאה. אבל זאת רק באופן יחסי.
הסיבות בתוך מסגרת הבריאה הן פרט בתוך הכלל של הבריאה. וכל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא. יוצא שכל הפרטים במסגרת הבריאה הם תוצאות, ורק באופן יחסי יכולות להיות סיבות.

 

לעומת זאת הבורא הוא הכלל של הסיבה. בו אין תוצאה, וע"כ לא אפשרי שתהיה לו סיבה מוקדמת.

עתה "הישענו על העץ ורחצו רגליכם "(אומר הזהר , הישענו על עץ החיים ותבדקו אם הוא מצל עליכם את אור האמונה)
ולוואי ונזכה כולנו להאמין בו יתברך בלב שלם ונפש חפצה.

 

מעתה נאמר: לכל תוצאה יש סיבה, אולם לסיבה אין סיבה. הרב אדם סיני ב״בואי כלה״, ערב שבת פרשת חיי שרה פרשת חיי שרה – חיי שרה או סיום תפקידה?פרשת חיי שרה מדברת בעיקר על מציאות של השמאל בעולם, מציאות השמאל בעולם האמת. מציאות זו היא בחינת יצחק אבינו. לאחר סיפור העקידה, שבו התכלל השמאל בימין, דהיינו יצחק אבינו התכלל באברהם אבינו, מיד נולדה הבחינה שכנגד יצחק, שהיא רבקה, מיד בזמן העקדה.
מתחילים את פרשת השבוע ב"ויהיו חיי שרה", מספרים לנו ששרה נפטרה מן העולם, היות שגמרה את תפקידה. הגר בגימטרייה יצחק, 208, שניהם מייצגים את בחינת קו שמאל. כאשר נתנה שרה את הגר לאברהם אבינו, היה בחינת ה"שלא לשמה" כדי להגיע ל"לשמה". יצחק הוא ה"לשמה". ברגע שמגיעים ל"לשמה", ודאי שלא צריך יותר את ה"שלא לשמה". לכן, אחרי שנולד יצחק, היא גירשה את הגר.
ברגע ששמעה שרה שאברהם אבינו עקד את יצחק, הבינה שהתיקון של השמאל נגמר – שהוא התכלל בימין. היות שכך, לא היה לה כבר תפקיד בעולם. שרה נפטרה מן העולם, היות שגמרה את תפקידה, לא בגלל שקבלה דום לב, לא בגלל שהיא נבהלה, אלא בגלל שידעה שגמרה את תפקידה.

 

 

כמו שאדם קונה את צד הגוי שבתוכו

לאחר שנפטרה שרה אמנו, אנו רואים שהיא נקברת במערת המכפלה, את מערת המכפלה קנה אברהם מכיוון שראה ששם היה קבור אדם הראשון, ורצה ששם יהיו קבורים כל האבות. לכן, קנה את מערת המכפלה מאת עפרון החיתי.
עפרון זה מלשון צד העפר, שהוא צד הרצון לקבל לעצמו, צד השלילה, צד המציאות הגשמית. אברהם אבינו, שהוא מידת החסד, קונה את מערת המכפלה בכסף מלא – 400 שקל כסף. המספר 400 הוא כנגד מה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו "גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם 400 שנה". זה גם כנגד "400 איש עמו" של עשו שבא כנגד יעקב. 400 מציין רצון שלם. אברהם נתן את כל הכיסופים שלו לבחינת בניית הרצון לקבל, בניית המציאות האמתית שאותה צריך לקיים בעולם. הוא קנה את זה למרות שהוא קו ימין. הוא קנה את המציאות הזו של מערת המכפלה כמו שאדם קונה את צד הגוי שבתוכו, את צד הרצון, ועובד אותו לה', כנגד מה שאמר רש"י בתחילת בראשית: "ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". כך פועל עם הרצון, כך אברהם אבינו עשה את התיקון שהוא לקח את בחינת הרצון לבחינת הקדושה.
מדוע הקדושה מתבטאת במציאות של לקיחת אותו רצון?

תחיית המתים, שזה גמר התיקון, חייבת להיות בבחינת האמת, ומערת המכפלה מייצגת את האמת. מצד אחד היא קטנות (מערה לפי הזוהר הקדוש זה קטנות), אך מאידך היא מכפלה, כיוון שהאמת היא כפולה. לשקר אין רגליים, כפי שנאמר לו "על גחונך תלך", בבחינת הנחש שאין לו רגליים. לשקר אין לאן להתקדם בעולם, אבל האמת הנצחית תתגלה בתחיית המתים.
לאחר שקונה אברהם את מערת המכפלה, לאחר שסופד וקובר ומתאבל על שרה אמנו, אז צריך למצוא אישה ליצחק. לשם כך הוא שולח את אליעזר, וגם משביע אותו. מדוע משביע אותו, הרי הוא היה ממונה על כל רכושו? האם לא סמך עליו? כי אברהם אבינו יודע שעל דברים של קדושה אין לסמוך על אף אחד, על דברים של קדושה חייב שבועה, למרות שאת כל רכושו היה מוכן לתת בידו.
אנו רואים שאברהם אבינו נוהג הפוך ממה שבני אדם רגילים נוהגים, שבדברים גשמיים הם צריכים אסמכתאות; עורכי דין; חתימות וחוזים, אבל בדברים רוחניים – מאמינים מהר מאוד לדברים. צריכים להיזהר מזה מאוד, שלא להחשיב את הגשמיות יותר מהקדושה. אבל אברהם אבינו, לא סמך על אליעזר, אלא השביע אותו בבחינת היסוד, זה נקרא "ברית תחת ירכו". השביע אותו כדי שתהיה ברית ברורה, שהוא הולך לקחת לבנו אישה, ולא מבנות כנען, לא מצד הגויים, אלא משורש נשמתו של אברהם.

 

 

כיצד קשורה רבקה לתחיית המתים?

לאחר שמשביע אותו, הוא הולך ופוגש את רבקה. "רבקה" זה אותיות "הקבר". דהיינו, גם רבקה היא בבחינת תחיית המתים, שכאילו יצאה שרה מבחינת הקבר. כמו ששרה היא קו שמאל כנגד אברהם שהוא קו ימין, כך רבקה היא כנגד קו ימין, שהיא בעלת חסד, כלפי יצחק שהוא קו שמאל, כי היא באה להשלים אותו.
יצחק אבינו יוצא לשוח בשדה, לדבר עם קונו, ופוגש את מידת השמאל הזו. עם אותה מידת השמאל הוא בא לידי זיווג, בא לידי ישות משותפת, שזה הדבר השלם של אדם – שלא יישאר רווק. אמנם עם יצחק זה קורה רק בגיל 40, אחרי שקיבל 40 שנות בינה, לוקח את רבקה לאישה.
התיקון הזה של יצחק אבינו אמור להוליד את בחינת יעקב. יעקב, נלמד בפרשה הבאה, הוא שאמור להוליך את עם ישראל ולהוביל אותו למציאות של קבלת התורה.
אבל מה שמעניין אותנו בעיקר, זה הקשר של כל המציאות של מות שרה לתחיית המתים. כאשר אנו מקבלים את מערת המכפלה אלינו, זאת אומרת שאברהם אבינו הצליח לקנות את המציאות של תחיית המתים לעם ישראל.
בע"ה נלמד השבוע על תחיית המתים, ונראה שתחיית המתים נוגעת לכל אחד ואחד מאתנו. נראה איך אנחנו פוגשים את זה כל יום בפרטים קטנים, כדי ללמוד איך זה יקרה גם בפרטים גדולים.
אז נאחל שנוכל כולנו ללמוד ולהתקשר לרעיונות הנשגבים האלה, שתהיה שבת שלום לכולם.