שאלה: תפילין או ציצית

האם יש משהוא "מיוחד" בחומר עצמו שנקרא תפילין או ציצית (או כל תשמיש קדושה אחר)?

תשובה:

תשמישי קדושה- לשום חומר אין משמעות מצד עצמו. אך יש חשיבות גדולה למה שמעורר את נפשנו. תשמישי הקדושה ותשמישי המצווה נועדו לגרות את נפשנו גם ללא מודעות. אך חייב להבין שאין החיצוני עושה את הפעולה, אלא אנחנו מתרשמים מהחיצוני ע"י התניות מוכנות ששם בנפשנו הבורא. לכן יש חשיבות שהסימנים יהיו מסוימים כי רק מהם מתפעלת נפשנו באופן כזה או אחר.

אם למשל היו לוקחים אדם ומרדימים אותו ושמים לו אקדח ביד, וקושרים לו את האצבע להדק, והיו נותנים לו מכת חשמל שהייתה גורמת לאצבע לזוז וללחוץ על ההדק, היה נורה כדור והורג אדם. האם היינו שופטים את האדם כרוצח או כהורג בשגגה? לא מדוע? כי אנו שופטים את הנפש ולא את המעשה.

שים לב לא אמרתי את הכוונה אלא את הנפש. היות ויכולה להישאל שאלה , אם אדם חשב לרצוח מישהו או התכוון לרצוח , האם נרשיע אותו ברצח? כמובן שלא.  מדוע? היות ולא עשה פעולה נפשית של רציחה. המעשה גורם לפעולה הנפשית, אך אם ניתקתי את הנפש מהפעולה איני מאשים אותו ברצח.

יוצא שעל הכוונה איני שופטו לרצח, על המעשה איני שופטו לרצח, אך על ההתנהלות הנפשית אני שופט אותו לרצח.

החומר הוא המעשה, אם הוא גרם להתנהלות נפשית , יש לשפוט לחיוב או לשלילה אם לא אין לשפוט מהמעשה, מהחומר בלבד, שאין לו שום משמעות מצד עצמו.

 

שאלה: תשמיש קדושה

האם בגלל שאבותינו פעלו עם איזה תשמיש קדושה מסויים אזיי לכן נשאר איזשהוא התרשמות של זיכרון במוח שלנו היום?
תשובה:

לדברים מסוימים כן, אך רק היות שאבותינו הם אנחנו, דהיינו שורשים הקיימים בנפשנו, אך לא אבות גשמיים. הפעולות שמהן נגזרות הלכות או מנהגים בד"כ מבוססים על אידיאות רוחניות נעלות ומאוד מדויקות, ע"כ כדאי לאדם להתנהג על פיהם. עוד יש להבין שהמנהגים מקדמים את האדם יותר לרוחניות מאשר ההלכות. (אך רק אם הם כתוספת להלכות ולא בפני עצמם.

שאלה: פשטות העבודה של האדם בקריאת תהילים

שאלתי היא בנוגע לביטוים של הבעש"ט על פשטות העבודה של האדם בקריאת תהילים ובתפילה ובקיום מצוות גשמיות וידוע בזה שהאנשים הפשוטים זכו לקירוב גדול מצד הבעש"ט מדוע בדורנו על פי דרך הסולם זצ"ל אדם יכול להגיע

תשובה:

אדם פשוט, יכול להתקרב לה' יתברך בקריאת תהילים בלבד, רק בתנאי שאין לו אמצעים אחרים, אך אם יש לו ואינם מנצלם לא יוכל להתקרב. אם לאדם אין רגלים ומחליט להתקרב בזחילה לירושלים שכרו גדול מאוד, אך אם יש לו מכונית (את תורת בעל הסולם) ומתעקש לזחול, לא יגיע לעולם לירושלים בדרך זו.

מה שכתוב שהמעשה הוא העיקר,האם הכוונה היא לדבר כפשוטו?

תשובה:

למושג מעשה יש הרבה מאוד פרושים. אך הפירוש הכולל את כולם הוא, שהמעשה הוא צד הבריאה הבאה לגלות את הבורא בבריאה.

במובן יותר פרטי הבריאה באה לפרוט את הכלל שנקרא הבורא, כמו הגוף שבא לפרוט את הנשמה.

ומה שכתוב שהמעשה הוא העיקר, זה היות ואי אפשר לתפוס את הנשמה ללא מעשה. היות וכל תפיסת הנברא היא על דרך ההעדר, על דרך הפרוט, אך גוף ללא נשמה הוא בחינת נגף, דהיינו מוות (או מגפה). חייב את המעשה אך רק בתנאי שהוא שליח של הנשמה, של הכוונה האמיתית שהיא להידבק בבורא עולם.

 

מעשה אין הכוונה למה שנתפס דרך חושינו הגשמיים. אך מעשינו הגשמיים הם סימן למעשה הרוחני הנקרא גוף, רצון לקבל המתפשט ממעלה למטה. כל עוד שאנו מתאמנים בעולם הזה צריך לעשות את המעשים ויחד עם זאת לדעת שהם אשליה שמכינה אותנו לאמת הרוחנית.

שאלה: לגבי הירידות בנפש – למדנו שבסוכות העבודה היא מלמטה

לגבי הירידות בנפש – למדנו שבסוכות העבודה היא מלמטה – האם זה נובע מהעובדה שישנה השפעה תמידית על התודעה בתקופת סוכות בה מורגשת ירידה בנפש ואז צריך לעבוד מלמטה בחשכות או שזה (סוכות לצורך העניין או כל חג

תשובה:

התייחסותי היא לגבי כל החגים ולאו דווקא לגבי סוכות, היות ויש כאן משהו עקרוני לברר.

הנפש מתפעלת מהתופעות הגשמיות, שהן תופעה של תודעה גשמית המדומה אצלנו לגשמיות הנתפסת ע"י החושים והמערכת המתרגמת לזמן ומקום מפרידים.

שים לב שלא אמרתי שהגשמיות משפיע על הנפש, אלא שהנפש מתפעלת מהגשמיות.(הדיוק נועד כדי שהדגש יהיה על שינוי תפיסת הנפש ולא על הגשמיות)

ישנן השפעות שהן מודעות וישנן שאינן מודעות, שנמצאות בקופסא השחורה האטומה שלא ניתנת לשינוי(באופן רגיל).

ובכן, היות והנפש מושפעת מהתודעה הגשמית גם באופן לא מודע, ע"כ יש לנהוג על פי גשמיות מסוימת, כמו חגים ומצוות(זמנים ומקומות).

יוצא שיש סגולה מיוחדת בזמנים מסוימים לנפש להתפעל כך או אחרת. בכל חג לפי השפעה מסוימת המתאימה לאותו החג.

אפשר למנף את ההשפעה ע"י כך שנפעל גם בצורה מודעת, שהרי שוטה מאבד מה שנותנים לו, יש לנו הזדמנות לקדם את נפשנו במאוד מאוד בחגים או בשבתות וע"כ ראוי שלא רק לקיים את ההלכה היבשה בגינם אלא להוסיף להם כוונה אמיתית.

בכך ענינו

א.       שאנו מושפעים מהזמנים השונים באופן לא מודע.

ב.       יש לשכלל את ההשפעה ולמנף אותה ע"י כוונת  אמת.

 

שאלה: איך נזהרים שלא להיקלע לצד הפסול של הויתור העצמי

לגבי ויתור עצמי שצריך כל אדם לשאוף אליו- איך נזהרים שלא להיקלע לצד הפסול של הויתור העצמי- כלומר- ויתור על הפוטנציאל שטבע הקב"ה באדם?

תשובה:

כאשר אנו מדברים על ויתור עצמי, צריכים אנו לשאול תחילה על איזה עצמי אנו מדברים.

העצמי הכוזב של האדם הוא אותו עצמי המבקש לעבוד למען עצמו,

העצמי האמיתי מבקש לעבוד את ה', דהיינו לעשות מעשים שישרתו את רצון ה'.

ויתור עצמי פסול הוא כאשר אדם מוותר על העצמי האמיתי שלו, על דרך ה', על עקרונות החיים שלו,

תמורת ערכים כמו כבוד מהסביבה, נוחות גופנית  ובאופן כללי לאני הכוזב שלו.

עוד אוסיף שגם על האני הכוזב אסור לוותר כאשר הוא משמש את האני האמיתי.

ע"כ תחילה ראוי לו לאדם שיבסס את ידיעתו והכרתו באני האמיתי ואז יוכל לעשות את ההבדלה האמורה.

שאלה: מהו תענוג רוחני?

מהו תענוג רוחני? האם זה תחושת ההקלה,הרצון להודאה לבורא אחרי שמושיע אותי מהמשברים שמגיעים וחולפים או שזה משהו אחר בלתי נתפס בשלב זה?

תשובה:

שלום

כל תענוג הוא רוחני,

אך יש לראות באיזה כלי אנו תופסים אותו,

או אולי נדייק ונאמר באיזה סוג של תודעה?

אם בתודעה של מעבר לזמן ומקום, זו תודעה רוחנית,

אך גם תודעה רוחנית יכולה להיות שגויה, מעולם הטומאה.

הבדיקה הבאה היא אם היא תודעה אמונית, או של הבעל מנת לקבל שבאדם.

הבדיקה לא יכולה להיעשות במקום נקודתי, אלא באופן מאוזן לאורך זמן ומס' מקרים,

והמשותף שבהם יכול לתת אינדיקציה.

בכבוד רב

אדם סיני

חשיבות ההפצה של חוכמת הקבלה לא רק בין היהודים?

במאמרים של בעל הסולם כתוב במפורש על חשיבות ההפצה של חוכמת הקבלה לא רק בין היהודים, אלא בעולם כולו וזה אומר שכן חייבים לפרסם את החוכמה בין העמים אחרים.מה ההתיחסות של הרב לזה?והייתי רוצה גם לקרוא את התשובה

תשובה:

שלום

לימוד לגויים: גם גויים יכולים ללמוד אבל לא את אותם לימודים שלומדים היהודים.

לגבי מצוות- חייבים לקיים תורה ומצוות, כמו שכתוב בהרבה מקומות בספרי הרב"ש ובעל הסולם.

אפשר להתחיל ללמוד את חכמת הקבלה גם אם לא מקיימים את כל המצוות, אך חייב לדעת את האמת, שחייב לקיים את כל המצוות, וצריך להתקדם לכך לאט לאט.

אגב: אפשר וכדאי לבנות לך תוכנית לימודית, תוך ליווי וחונכות , כדי שתתקדם נכון בלי לעשות טעיות מיותרות

 

בידידות

אדם סיני

שאלה: האם מותר לחילוני ללמוד קבלה ואיזו תועלת יכולה להיות מלימוד ללא קיום מצוות?

תשובה:

שלום

 כל אדם שלומד קבלה , נכון שיקיים את כל מצוות התורה קלה כחמורה.

יחד עם זאת בתחילת הדרך, במיוחד בלימוד ההשקפה היהודית, אפשרי שיתחיל האדם בחקירת הקבלה,

עד שיראה מצד עצמו שטוב ונכון גם לקיים את המצוות.

אנו בקהילתנו מלמדים חילוניים עד שלב מסוים ואז מבקשים מהאדם לבחור, או להמשיך ללמוד ולקבל על עצמו עול תורה ומצוות, או לחזור אלינו לאחר שיחליט בכך.

בכבוד רב

אדם סיני