חכמת הקבלה

מהי חכמת הקבלה?

נביא כאן מדבריו של מורנו הגדול בעל “הסולם” זצוק”ל, במאמר מהות חכמת הקבלה – על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם “גילוי אלקותו ית’ לנבראיו בעולם הזה”.

חכמת הקבלה אם כן, מגלה לנו את החוקים השורשיים ביותר, ובסדר של סיבה ותוצאה מהעולמות העליונים אל עולמנו זה הגשמי.

קיימות מספר שיטות ללימוד חכמת הקבלה, אך מקובל כי האר”י הקדוש, הוא גדול המפרשים שקמו לחכמה זו, וכתבי תלמידו – ר’ חיים ויטאל זי”ע הם אבני היסוד של החכמה. כמובן, ישנו ספר הזוהר, המאיר עד הרקיע, שנכתב בידי רשב”י וחבורתו, ומהווה את החלק החשוב ביותר בפנימיות התורה וחכמת הקבלה.

בעל “הסולם”, במפעלו הגדול והעצום, כתב פרושים גם על כתבי האר”י והן את פרוש “הסולם” על הזוהר הקדוש. בעשותו כן, היה לגדול המפרשים שקמו לחכמת הקבלה בדורות האחרונים, ויש שרואים בו גדול המקובלים מאז האר”י הקדוש.

מה אם כן, אומרת לנו החכמה הזו? מה היא באה ללמד אותנו? אותך? כיצד חכמה מופשטת זו מצליחה להגיע עד לחיינו כאן, בעולם הזה, השפל, החומרי, הבזוי?

במשפט אחד, מתומצת, אך ממצה, נאמר כי הלומד חכמה זה, צריך להגיע לדבקות עם בוראו. ועיקר הדרך לשם עוברת דרך המצווה אותה מגדיר רבי עקיבא, ככלל גדול בתורה – “ואהבת לרעך כמוך”.

מעיקרי חכמת הקבלה (בדרך בעל “הסולם”)

עיקר ראשון: הבורא טוב ומטיב

אחד – הבורא הוא הסיבה הראשונה לכל דבר, הוא הטוב המוחלט מבחינת התפיסה שלנו.
יחיד – כל פעולותיו שנראות לנו כפעולות רבות, הן כולם פעולות של השפעה.
מיוחד – כל מושא פעילותו הוא עניין של להשפיע.

עיקר שני: הבריאה היא רצון לקבל

הבורא ברא רצון לקבל. בעל הסולם בא והגדיר את תופעת הבריאה בצורה נפשית כדי שכל הבריאה תהיה מיוחסת לנברא עצמו ולא רק לספירות מנותקות מהאדם, בכך הוא קישר את תורת הקבלה למציאות נפשו של האדם. הגדיר באופן ברור את הבריאה כרצון לקבל. בגדר ג’ במבוא לספר הזוהר הגדיר בעל הסולם שכל תורת הקבלה וכל ספר הזוהר נכתב רק לפי נשמת האדם. וכל הגדר בו אנו צריכים להבין את הזוהר הקדוש ספר היסוד של חכמת הקבלה להבין את תורת הקבלה רק דרך נפשו של האדם.

עיקר שלישי: הקשר בין הנברא לבורא הוא קשר של השוואת צורה

החיבור בין הבריאה לבורא היא ע”י השוואת צורה, ולא בשום צורה אחרת, הדבקות באופן רגיל נתפסת אצל האדם שאני רוצה והוא ייתן לי וכך ארגיש שלם. זה מעביר אותנו לצורה של דרך שמבדילה בין הטומאה לקדושה.

העיקרים בדרך
עיקר רביעי: האדם הוא פנימיות ולא חיצוניות

האדם הוא נשמה ולא גוף. כל הנתפס לחושינו בצורה של חיצוניות היא צורה נפסדת ולא נכונה. רק הפנימיות יכולה לקבל את ההטבה מהבורא.

עיקר חמישי: צריך לתקן את הפנימיות שבי ולא את החיצוניות.

פנימיות היא הנשמה וחיצוניות הוא הגוף מלשון נגף.

העיקרים של סביבת הפעולה
עיקר שישי: קיום תורה ומצוות

בלי לימוד תורה וקיום מצוות אי אפשר לתקן.

עיקר שביעי: כל החיצוניות באה בשביל הפנימיות

כל התורה ומצוות הם הדרך להגיע לתקן את הפנימיות של האדם, בלי תורה ומצוות א”א לתקן את פנימיות האדם. התורה ומצוות החיצוניים באו לתקן את פנימיות האדם.

עיקר שמיני: תיקון הגאווה

על ידי התבטלות לרב שחי בארץ. ויתור על הגאווה מאפשר לאדם להיות ברשות היחיד, שהיא רשותו של הבורא יתברך. הרשות העצמית שלו מבדילה אותו מהבורא.

עיקר תשיעי: תיקון האנוכיות

על ידי פעולה בקבוצת חברים כדי להגיע לאהבת חברים. האהבה היא קבלת אור חכמה שהוא אור של מטרת הבריאה. אהבת חברים היא הגשר לאהבת ה’.

עיקר עשירי: משיח – השלמות בבחינת ישראל אורייתא וקב”ה חד הוא

השלמות הסופית היא החיבור המלא בבחינת האהבה השלמה בין הבורא ועם ישראל המתבטאת בתורה המהווה את הקשר השלם בין הבורא לנברא. היא גם בחינת משיח, המהווה את התיקון הסופי של התפשטות האור בבחינת הגוף, שהוא ישראל המהווה את גוף הבורא, דהיינו ההוצאה מהכוח את הפועל של רצון הבורא.

סיכום
בעל הסולם נתן לנו דרך בתורת ישראל, שנותנת את האפשרות להגיע לשלמות. החיבור המושלם בין תורת הקבלה, שהיא פנימיות התורה, לבין פנימיות האדם, היא היחידה האפשרית לגלות את האני המשותף, שהיא השכינה הקדושה המחברת בין כל נשמות ישראל. לנו נותר ללכת בדרך זו והזמן לעשות זאת הוא עכשיו.

Leave a Comment