מהו עניין לידת משה רבנו לעניין המן?

*✨מהו עניין לידת משה רבנו לעניין המן?✨*

*חשיבות זמן לידת משה רבנו*

ז' באדר הוא יום פטירת משה רבנו.
מה מיוחד ביום זה שעליו נאמר שהמן הרשע לא ידע כי ביום אף נולד משה❓
מהו עניין לידת משה רבנו לעניין המן❓
המן הפיל פור בין שני גורלות: אחד על החודש ואחד על היום בשנה.
היות והפור נפל על החודש השניים-עשר הוא חודש אדר, וגם מצד היום נפל על חודש זה, התמלא המן שמחה גדולה, שכן אדר מבטא כאמור את זמן ההשתוקקות הגדולה וסערות הנפש ואילו המספר שניים-עשר הוא בחינת חלוקה, שהיא כוח הבריאה בבחינת הרצון לקבל.

ידע המן שכאשר יש השתוקקות גדולה – אפשר לגרום לאדם לחטוא. כאשר אדם בא להשתוקקות גדולה הוא יכול לעשות אחת משתיים: להקדיש השתוקקות זו לבניית בית מקדש לה' או להשתמש בה לעצמו, שזוהי בחינת טומאה.

לדעת המן, ניתן היה בזמן זה לבטל את בניין בית המקדש, היות ושנות הגלות ארכו כבר סמוך לגמר שבעים שנה.
שבעים שנות גלות מציינות את הזמן של ז' התחתונות, שאז מגיע זמנה של גדלות המלכות, שהיא בחינת ההשתוקקות הגדולה, כדי שלא תינתן להמן שהוא בחינת ההשתוקקות לתענוג פרטי.
זאת על-מנת להביא לכך שלא צורת מחשבת המן היא שתשלוט אלא צורת המחשבה האמונית, מחשבת משה רבנו. בזמן הגלות מייצגהּ של מחשבת האמונה הוא מרדכי הצדיק.
בזמן הגלות רואים אפוא דפוס של מציאות, עבודה ותוצאה:
המציאות – השתוקקות גדולה. העבודה – התגברות אור האמונה על בחינת גודל ההשתוקקות. התוצאה – זכייה בבית המן והבטחה לבניין בית המקדש.

*טעות המן בלידת משה*
עתה נבין היכן טעה המן בהפלת הפור. המן שמח על מותו של משה רבנו, אך לא לקח בחשבון שבמקום בו מתה ⚰האמונה, נולדת גם אמונה חדשה.
בלידת משה רבנו בז' אדר נולד גם הכוח האמוני של עם ישראל. עם כוח זה אפשר לעשות שיקול דעת חדש לגמרי, אמוני במקום מדעי-גופני. כך מתגברים על בחינת המן ובאים לפורים שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים.

כאשר מכוונים להארת מרדכי הנקראת מירא דכיא (אור זך), אור זה נקרא האור של חנוכה, אור האמונה בו זכתה הנשמה. כאשר מתעורר בחינת הגוף הנקרא אסתר, שבא בצורה של המן, יש לנו כוח להתגבר עליו על-ידי המשכת כוח הנשמה להתפשטות בגוף.

אם היא מתפשטת בו – אפשר לקבל את אור החכמה, אך אם לא – אסור לקבלו❌.

על כל יהודי לבנות בסיס השקפתי ראוי, כדי שיוכל לשמור עליו בעת ההשתוקקות והיא הנקראת *"בינה יציבה"*.

הבסיס ההשקפתי חייב להיות אמוני וּלְהִשָּׁעֵן על בסיס כוחו של משה רבנו, מרדכי היהודי, יסוד דאבא.

כאשר יהודי בונה את השקפתו באופן זה, נבנית בתוך נפשו חומה בצורה כנגד המן שבתוכו, כך שגם כאשר יְגַדֵּל המלך את המן – יהיה לאדם כוח של אמונה שישמור עליו.

ישנה שמירה נוספת יסודית יותר שהיא בחינת הברית, אך אין היא מאירה ואינה חזקה כמו התענוג מהאמונה, שהיא בחינת חנוכה. כאשר מבקשים להשיג השקפה אמונית זו עד כדי תענוג נפשי, אין פֵּרוּשׁ הדבר שמוותרים על ברית חזקה, שכן ברית היא הבסיס לבנייתה של הנקודה הנפשית המדוברת.

זו נקודה שראוי להדגיש, כדי שלא תעלה על הדעת מחשבה כאילו ניתן כביכול להפר את הברית כשיש הֶרְגֵּשׁ אמוני חזק.
_שלושת השלבים הכרחיים: ברית, אמונה ואהבה._

העיתוי בו יכול האדם ליפול הוא כאשר מגיעה השתוקקות גדולה. אך אם הוא בונה מבעוד מועד את ה"מרדכי" שבתוכו, יוכל להתגבר אף על המן הרשע.
צריכים לראות שמשה רבנו הוא הכוח לאור הגדול שהיה למרדכי, שנקרא יסוד דאבא, המתקן ונותן אפשרות להגיע למצב שנוכל לשמוח גם באהבה.

מתוך הספר *"מועדי ישראל, האדם ומה שביניהם"*-
הרב אדם סיני.

כתוב/כתבי תגובה