ספר הרב על החגים

הרגע לו כולנו חיכינו סיפרו השני של הרב- "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם

ספר הרב "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם" כתוב ומוכן להוצאה לאור ברוך ה'. הספר מאגד בתוכו מספר מאמרים על כל אחד מהחגים בלוח השנה העברי.

הקורא יוכל למצוא בספר את הכוונה הפנימית שיש לעשות במצוות כל חג, את עבודת הנפש הייחודית לכל חג ואת הקשר של כל אחד מהחגים לכל מעגל השנה.

הוצאה לאור של ספר כרוכה בהוצאות כספיות רבות. מה גם שמדובר בספר של כמעט 1000 עמודים שיצא בשלושה כרכים.

בעוד כעשרה ימים יכנס לדפוס הספר שחיכינו לו מזה זמן רב. ישנה אפשרות להקדשה בספר לעילוי נשמת יקירכם או להצלחת כל מי שהנכם חפצים ביקרו. ניתן להקדיש עמוד חצי עמוד שליש או סטריפ.

אנו מזמינים אתכם להשתתף איתנו בזכות להוציא לאור ספר חשוב זה.

לפרטים – 050-314-3355 או מלאו את הטופס ונחזור אליכם.

למידע נוסף אודות הספר הקליקו על הלינק.

http://kab.hasulam.co.il/ravbook

מהי קבלה?

שיחות לילה – ראיון רדיו קבלי

מהי חוכמת הקבלה? הרב אדם סיני מתארח באולפן – "שאלתי תשובות וקיבלתי עליהן תשובות"

הרב אדם סיני קורא לציבור להושיט יד – "אדם צריך לפתוח את ידו כדי להיות טוב יותר"
אבי כץ.

נביא כאן מדבריו של מורנו הגדול בעל "הסולם" זצוק"ל, במאמר מהות חכמת הקבלה – על מה סובבת החכמה? שאלה זו כמובן עולה על כל בר דעת, וכדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו אתן הגדרה נאמנה ומשומרת, כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר אלא סדר של שרשים המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".

חכמת הקבלה אם כן, מגלה לנו את החוקים השורשיים ביותר, ובסדר של סיבה ותוצאה מהעולמות העליונים אל עולמנו זה הגשמי.

האם הקבלה היא דת או מדע?

(תומלל מדברי הרב אדם סיני)
התשובה היא תשובה שהיא קצת קשה לשכל הרגיל, אבל קודם נאמר את התשובה ולאחר מכן נפרט אותה.
הקבלה היא דת ולא מדע.
למרות שיש פרסום גדול לכך שהקבלה היא מדע ולא דת העניין הזה הוא שקר גמור.
נפרט את התשובה:
העניין מתחלק לשנים: קודם כל יש להבין מה זה דת ומהו מדע?
מדע זה אומר שהכל בא בהקשרים של סיבה ותוצאה על פי חוקים קבועים מראש
דת אומרת שאנו מאמינים בדברים שהם חידוש שהם אמונה, שזה לא יש מיש, אלא שזה דבר חדשותי שזה לא קרה בעולם שהוא נעשה פתאום, וזה השכל לא יכול לקבל, זו עיקר המלחמה בין היהודים ליוונים בחנוכה היווני אומר הכל מדע הכל על פי השכל הכל על פי הגוף, הכל על פי הקשרים של סיבה ותוצאה, היהודים נלחמים בחירוף נפש מוכנים לסכן את נפשם בשביל מה? רק כדי לומר שהאמונה צריכה לשלוט.
עד כאן הגדרנו מה זה דת ומה זה מדע.
נסכם:
מדע – הכל בשכל בהקשרים של סיבה ותוצאה
דת – יש דברים מעל השכל, זה נקרא אמונה.
עכשיו אנו צריכים לראות אם יש בורא בעולם ואנו רוצים להאמין בו אין אנו יכולים לתפוס אותו בשכל, האם הקבלה לא מדברת על הבורא? אם היא מדברת על הבורא כיצד אפשר לומר שיהיה לי קשר לבורא רק דרך חוקים? אם זה רק דרך חוקים שמכריחים את הדבר, כי חוק זה דבר שמכריח, אז הבורא מוכרח לקיים את הדבר אם נפעל אותו, איך נוכל להכריח את הבורא? זה לא כמו בפיזיקה , כוח המשיכה , אם קפצתי מהחלון אני יפול, ביהדות בקבלה זה אחרת לגמרי, אתה פועל עושה את הפעולה ואז אתה צריך לבוא לבקש מה' שיתן לך, עשיית הפעולה היא לא כדי להגיע לתוצאה, עשיית הפעולה היא רק כדי לגרום לך לרצות ולהשתוקק לדבר ואז שהבורא יראה שאנו רוצים ירצה יתן לנו לא ירצה לא יתן, אם אנו יכולים לכפות את הבורא אז עשינו את הבורא קטן מאוד.. אפילו יותר מאיתנו… לזה הקבלה באה לכוון ח"ו ? אז מדוע בכל זאת מפרסמים שהקבלה מדע ולא דת? כי זה מה שרצוי בעיני האנשים, האנשים רוצים לשמוע שהדברים על פי השכל, קשה להסכים לדבר כזה פנטסטי נפלא לא הגיוני  שיש דברים שקורים מעל השכל, קשה להאמין בבורא , קשה להאמין שיש כזה דבר, אבל זה שזה קשה זה לא אומר שזה לא נכון, אם הכל מדע אז אנחנו רובוטים מי מסכים לכך שהוא רובוט? אם יש בחירה וודאי שיש משו שהוא מעבר לחוקים, אם אין בחירה אז אין טעם לשום תזוזה שלנו.
לכן אנו צריכים להחליט ולהבין הקבלה היא דת ולא מדע, ומי שרוצה לסמא את עיניהם של הבריות טועה, כי בסופו של דבר כל מי שילך לקבלה מתוך מדע ירצה רק את האור, לא ירצה קשר עם הבורא, כי לא יהיה בורא בסיפור הזה, מה שישאר זה רק הרצון לתענוג והם עצמם, ולכן צריכים מאוד מאוד להיזהר, זה לכאורה רק אימרה אבל זה לא אימרה סתמית זו מלחמה עתיקת יומין האם הדרך היא דרך של אמונה או דרך של מדע.
יש להוסיף עוד דבר קטן, שבתוך מסגרת האמונה, לאחר האמונה יש סדר רציונלי של הקשרים של סיבה ותוצאה מאוד מדויקים אבל הם רק פרט בתוך כלל גדול שנקרא אמונה, אסור להפוך את הפרט הזה כאילו הוא הכלל, הפרט הזה הוא רק שפחה, אסור שהשפחה תירש גברתה.
לכן צריך להבין שהקבלה היא אמונה, ואת כל הפרטים אני פועל במסגרת האמונה.
הקבלה אם כך היא דת ולא מדע.

מהי ההגדרה של רוחניות?

מהי ההגדרה של רוחניות?

(תומלל מדברי הרב)

ראשית כפי שאומר לנו בעל הסולם בתלמוד עשר הספירות בחלק ב' בתשובה יד' ואומר לנו שרוחניות זה מה שמעבר לתפיסת החושים.  בנוסף נותן לנו הגדרה יותר מדויקת בפרי חכם בעמוד קעד "וזהו מה שהמקובלים מגדירים בשם רוחניות ועליהם מדברים אשר אין לה כל תמונה מזמן ומקום וכל ערכי הגשמיות אלא שהיא בחינת כוח בעלמא, כלומר לא כוח המלבוש בגוף בעולם הזה אלא כוח בלי גוף" עד כאן לשונו.  מה אומר לנו? העולם שלנו בנוי על מציאות של זמן ומקום, דהיינו החושים שלנו תופסים דברים, חוש המישוש העיניים מה שאני רואה ממשש שומע וכו', הרוחניות זה מה שקיים מעבר לדברים האלה.
דבר חשוב נוכל להבין בזה כאשר אנו רואים כוס, יש צורה לכוס ויש חומר שמרכיב את הכוס, החומר זה הגשמיות הרוחניות זה הצורה, אנו רואים שאת האור אנו מקבלים בצורה, אנו מוזגים מים? איפה הם מתקבלים? בחלל שיוצרת הכוס, הצורה שיוצרת הזכוכית זו הרוחניות, אנו לא יכולים לתפוס אותה, אם אנו מוצאים את החומר אנו לא חשים אותה, אבל היא קיימת. כמו השאלה המפורסמת של הפילוסופיה מה זה בייגלה? קעח עם עיגול, שאכלת את הקעח לאן העיגול נעלם? ואם שמנו קעח בלי עיגול אז זה כבר לא בייגלה בשבילנו, לכן אנו חייבים להגדיר גם את הצורה שאנחנו רוצים לתפוס את החומר, הצורה היא הרוחניות. שימו לב ששם מתקבל האור לא במקום אחר, דווקא בצורה.
רוחניות אם כך היא מה שמעבר לחומר, שפה בעולם הזה נתנו לנו לתפוס אותה דרך החומר.
זאת אומרת ברוחניות אני לא צריך להפסיק את החושים אבל החושים רק מסמלים לי היכן זה מצוי ובתוכי יש משהו שיכול לפרש את הרוחניות מתוך זה, כמו כוח שלא מצוי בחומר.
אומר בעל הסולם במבוא לספר הזוהר שזה כמו המופשט שנמצא במוחש, למשל יש בן אדם שהוא שחקן מצוין או חכם, אם כך מהי חכמה? אם אני לא משייך את זה לשום דבר גשמי שנתפס בחושים זה נקרא רוחניות. אם נגדיר את זה בפשטות מה שמעבר לחושים זה רוחניות. יש לשים לב שברוחניות יכולה להיות רוחניות טובה ורוחניות לא טובה, רוחניות לא טובה זה שעשינו צורות לא טובות, אם לקחנו תזכוכית ועשינו צורה לא טובה עם חור למטה אז זו צורה לא טובה, אך אם עשינו צורה טובה אז הרוחניות היא טובה.
אז זה לא סתם להיות רוחניים, אנשים מרגישים רוחניות במיסטיקה ברצון שהוא מעבר לחומר, איך רוחניות היא לא סתם מיסטיקה, אלא היא לבנות את הצורה הטובה מעבר לחומר בעזרת החומר.

קמעות בקבלה

קמעות בקבלה

(תומלל מדברי הרב אדם סיני)

כל אוחזי הקמעות מתבססים על תורת הארי הקדוש, אך הארי הקדוש בספר המצוות בפרשת שמות עמוד כו' תור א'
אומר באופן מפורש כאשר שואל אותו רבי חיים ויטאל, והאר"י מזהיר אותו מפורשות בזו הלשון "ובעניין קבלה מעשית שימוש האדם לעשות דברים נפלאים ע"י השבעות שמות הקודש, כל העושה השבעות אלה גורם  שיבואו תמיד בפיו ברכות לבטלה כי עברה גוררת עברה ואותם המלאכים שהוא משביעם בעל כורחם מתגרים בו ומביאים אותו לידי ברכות לבטלה, ושאלתי למורי ז"ל שהרי ראינו דורות ראשונים שהיו משתמשים בשמות כנודע, רבי ישמעאל ורבי עקיבא לעניין פתיחת הלב והזכירה והשיב לי כי הם היו נטהרים באפר פרה כנודע בענין רבי טרפון שהיא מטהר את הטמאים באפר הפרה ע"פ שהוא היה לאחר חורבן בית שני אבל עתה אנו כולנו טמאים לנפש אדם ואין לנו רשות להשתמש בהם."
אומר בטור ב' "עוד שמעתי ממורי ז"ל כי כל השמות והקמעים אשר בזמנינו הם מוטעים אפילו אותם הפועלים בניסיון אמיתי ולכן האדם המשתמש בהם נענש, אבל אם היינו יודעים אותם על מתכונתם היינו יכולים להשתמש בהם" עד כאן לשונו. אז לשמוע לדברי הארי? או לזה שאנו רוצים קיצורי דרך? התשובה: אתם רוצים רוחניות תעשו עבודה רוחניות, תקבלו שכר רוחני, קמעות לבד לא עושים תעבודה.

האם הקבלה מועילה בגשמיות?

האם הקבלה מועילה בגשמיות?

(תומלל מדברי הרב אדם סיני)

עצם השאלה מראה על כיוון מחשבה לא נכון, כי כאשר אנו רוצים לקבל אנו צריכים לקבל במקום שאפשר לקבל.
בגשמיות אי אפשר לקבל הגשמיות היא דבר מת.
אם כך נדייק את השאלה,  ונשאל האם אפשר לקבל את האור דרך הלבושים הגשמיים?
על זה נשאל, מה אכפת לכם אם תקבלו את האור דרך לבושים אחרים, למה אתם רוצים את ההנאה בחיים דרך המכונית דרך הכסף או דרך הבריכה, אם אנו רוצים להנות אז תשאלו לא איך נקבל מבחינה גשמית, אלא תשאלו היכן מלבוש האור? כדי איפה שמלובש האור משמה אפשר לקחת אותו.
אז אם נשאל בפשטות האם אפשר להשיג יותר גשמיות יותר כסף יותר פרנסה דרך הקבלה? התשובה היא לא!
לא בשביל זה באה הקבלה, אך לכאורה הרבה אנשים אומרים אם נפעל תשם הזה נקרא תהילים ניקח תקמע הזה זה יעזור ונשיג מלא  דברים חומריים?
על זה נשאל? איך יכול להיות שכולנו לומדים את תורת הארי הקדוש והארי הקדוש נפתר בגיל 38, איך אנחנו לומדים ספרי קבלה של רבי נחמן מברסלב והוא נפתר בגיל 36 ע"י מחלה, למה רבי עקיבא לא עזר לעצמו בגשמיות? וכן הלאה, איך בעל הסולם סבל בסוף ימיו מחולי מאוד גדול, הקבלה לא יכלה לעזור לו? או מקובלים אחרים? רבי חיים ויטאל היה מקובל עצום עוד לפני שהגיע להארי הקדוש, מה לא יכל לעזור להארי?! וכן הלאה
אלא התשובה: אל לנו לחפש לשפר את הגשמיות, זה כמו שילד קטן שואל על גולה, אבא מה לעשות כדי שהגולה הזאת תצמיח לי ידע גדול? אתה רוצה ידע? תעזוב את הגולה, ניתן לך את האור במקום אחר אם אתה באמת רוצה את האור, האור לא נמצא בגשמיות.
אבל אנו מרגישים הנאות גשמיות ? למה לא להגדיל אותם מה רע בזה?
שבן אדם אוכל אפרסק הוא לא נהנה מהאפרסק, שהאדם יש לו בריכה הוא לא נהנה מהבריכה, כי עובדה שאותה בריכה לא נותנת לאותו אדם הנאה כאשר הוא נמצא במצב נפשי אחר. ההנאה היא בנפש, שאנו אומרים אני רוצה להנות! מי זה האני הזה? האני הזה הוא דבר פנימי, יש לנו תטעות בתפיסה, כאשר אנו ממשיכים לרדוף בטעות כזאת אז אנחנו מפסידים.
לעיתים האדם חושב שהוא נהנה מהדבר החיצוני, אבל הוא לא נהנה מהדבר החיצוני זו אשליה, האדם נהנה ממה שהוא מצליח לפשוט מהדבר החיצוני את הדבר הפנימי.
ואם נשאל בכל זאת אחרי כל הדיבורים אנו רוצים תדבר הגשמי! על כך נענה לכם בברור: לכו לעבוד, אתם רוצים כסף לכו לעבוד אתם רוצים לתקן תאוטו לכו למגרש מכוניות, אתם רוצים רפואה גשמית לכו לרופא, אתם רוצים רוחניות?! תבואו לקבלה שם נמצא האור, לא בכסף ולא בבריכה ולא במכונית המתוקנת, שם לא מצוי האור, האור מצוי במקום אחר, ברוחניות

מה יצא לי מקבלה?

מה יצא לי מקבלה?

(תומלל מדברי הרב אדם סיני)

היום כולם רוצים ללמוד קבלה, זה נהיה IN, ברוך ה' זה דבר טוב.
הרי שאנו הולכים לקנות מוצר אנו צריכים לדעת מהו? אם כך מהי הקבלה? התשובה היא: לומדים איך לקבל!
לכן זה נקרא קבלה, לומדים איך לקבל.  מה זה ללמוד? תביא לי תראה איך אני מקבל! תביא כסף תביא אוטו תראה איך אני מקבל, יש לבן אדם כישרון טבעי איך לקבל, רק הבעיה היא שבכישרון הטבעי שלו הוא מקבל לא נכון, הוא מקבל וזה נעלם מקבל ומרגיש ריקנות אחכ, מקבל ומה שלוקח פתאום הופך להיות לא שלו, אז איך מקבלים נכון? דרך אהבה מקבלים נכון, כל תורת הקבלה מלמדת איך לאהוב, היות ואהבה באה מהבורא ואין שום אהבה, שום אור שיכול לבוא שלא דרך הבורא, לומדים איך להתקשר לבורא.
מגדיר בעל הסולם את חכמת הקבלה בפרי חכם מאמרים, שואל מהי חכמת הקבלה? ועונה: "חכמת הקבלה בכללה היא ענין של התגלות אלוקית מסודר בדרכיו בכל בחינותיו ממה שנתגלה בעולמות וממה שעתיד להתגלות ובכל האופניים שאך אפשר לפעמים לגלות בעולמות עד סוף כל הדורות." מה אומרת ההגדרה? חכמת הקבלה, מלמדת אותנו איך להיות יותר מאמינים, כי האמונה היא הכלי להכיל את האהבה, כל השכל יוצר ספק, כל המדע יוצר ספק, וכל מה שאני לומד או פועל ומקבל יותר חומריות, יותר כסף מכונית יותר טובה וכן הלאה, כל החומריות הזו לא נותנת לי אהבה,אלא אני צריך ללמוד לפרש אותה לאהבה.
אדם ישאל את אשתו, אני נותן לך הכל אבל אני לא מוכן להאמין בך ואת גם לא יכולה להאמין בי בכלל, היא לא תהיה מוכנה, למה? כי כל הכסף שתתן לה והעושר שתתן לה אם אין אהבה, ואהבה באה מאמון הדדי מאמונה ובלי זה היא לא תרצה אותך אותו דבר הפוך, למה? כי אהבה לא יכולה להיות בלי אמונה.
אותו דבר בנינו לבין הבורא אנחנו לא יכולים לפעול בלי אמונה, אז למה זה נקראת חכמת הקבלה? כי מלמדים אותנו את הסדר הנכון לקבל, לומדים איך הייתה ההשתלשלות של הסדר מהעולמות העליונים עד העולם הזה, ואנחנו צריכים לחזור חזרה אותו סדר, ובכל קטע באמצע אנו מדלגים מקטע לקטע ע"י כוח של אמונה, בונים ע"י הסדר הזה כוח אמוני ואז עולים לשלב הבא, עוד פעם סדר של מדע בונה  נקודת אמונה יותר גבוהה, ואז שוב עולים לשלב הבא.
אם כך נשאלת שאלה, אולי נלמד קבלה כדי ללמוד לקבל יותר טוב ולתמרן את החוקים לטובתנו?
שאלה טובה, אבל הבורא יותר מתוחכם, עשה הבורא ית' שאם לא נעזוב את המחשבה שאנו עושים בשביל לקבל מזה אז לא נוכל באמת לקבל.
משל למה הדבר דומה? אדם אומר לאשתו תשמעי בגלל שאת עשירה אני יאהב אותך! הרי וודאי לא יוכל באמת לאהוב אותה. רק אם יוותר על העושר שלה אז יוכל לאהוב אותה.
לכן הבורא ית' מסתיר את עצמו מאיתנו ונותן לנו להתייגע מאוד קשה, למה? רק כדי שנאהב אותו, כמו אדם שמסתיר את העושר מאשתו או חברה שלו, רק כדי שהיא תאהב אותו לא בגלל הכסף  רק בגלל הנקודה החיצונית. אותו דבר הבורא מסתיר את כל טובו כדי שנעשה פעולות ויגיעה כדי לאהוב אותו, ולא כדי לקבל את הכסף או את התמורה.  ה' רואה הכל גם את הכוונה הפנימית, לכן הנפש מסודרת כך שאם נפעל כדי לקבל לא נקבל, אם נפעל כדי לאהוב את הבורא, אז נקבל.

מה ההבדל בין תורת הנגלה לתורת הקבלה?

מה ההבדל בין תורת הנגלה לתורת הקבלה?

הגלוי הוא הפתח כדי להגיע לנסתר, כדי להגיע לפנימיות. כפי שאתה רואה בן אדם שאתה רוצה להכיר אותו, ראשית אתה פוגש אותו , אך הפגישה מגלה לך רק את הדבר החיצוני, שהדבר החיצוני הוא פתח לאדם עצמו.
לפעמים זה רק לשמוע את הקול שלו, אתה מדבר איתו בטלפון, מה אתה עושה?  בעזרת חוש השמיעה מגיעים אלייך קולות, את הקולות האלה אתה מפרש בתוכך, והתפקיד שלך בתור אדם בשונה ממצלמה בשונה ממחשב, בשונה מ MP3 , התפקיד שלך הוא להפוך את זה להכרה של הבן אדם, להפוך את זה לפנימיות.
אנו צריכים לעבוד עם המערכת המפרשת של האדם שבנו, להנפיש את החוש, אותו דבר בתורה, נותנים לנו סיפורים אומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש פרשת בהעלותך באות  נ"ח, שהתורה לבושה בסיפורים, אבל אוי למי שלוקח את התורה וחושב שהתורה היא רק סיפורים, התורה לא באה לספר לנו סיפורים, אומר אם היינו רוצים לספר סיפורים, היינו מוצאים סיפורים הרבה יותר יפים מהסיפורים שיש בתורה, אלא הסיפורים למה נועדו? תורת הנגלה למה נועדה? רק כדי לגלות לנו את השלב הראשון שממנו נחדור פנימה לסוד.
יש לשים לב וזה באמת דבר מוזר, נותנים לנו את סיפורי התורה לפעמים מתעכבים על שנה אחת בכמה פרקים לפעמים מדלגים על עשרות שנים בכמה מילים, מי שרוצה לספר היסטוריה ככה מספר? מי שרוצה לספר שיספר בצורה נורמלית, יש הרבה סתירות בפשט.
לכן צריכים להבין שתורת הנגלה באה כפי מה שגלוי לעין שדרכו נחדור לתורה הפנימית.
אומר רבי שמעון בר יוחאי בפרשת בהעלותך, מי שחושב שהתורה היא הלבושים של התורה, אומר הסיפורים הם רק הלבושים מי שחושב שזאת התורה, טוב לו שלא נברא וטוב לו שתיפח רוחו, עוד אומר רבי חיים ויטאל שכל הלומד תלמוד בבלי בלבד אין לו עיניים לראות ברזי התורה והולך כעיוור המגשש קיר באפלה ואין לו עיניים לראות ברזי התורה, וכל גדולי ישראל לכל דורותיהם אומרים שצריך להתעסק בפנימיות, לכן האדם חייב להתעסק בפנימיות.
אתה יכול תמיד לחשוב כמשל למה שקורה איתך , תחשוב שאתה היית מכיר בן אדם, כמה זמן צריך להכיר אותו מבחינה חיצונית? שאני מכיר אותך מה אני צריך לספור כמה שערות יש לך בזקן? כדי לדעת מי אתה? או בזקנקן?
ראיתי פחות או יותר תצורה החיצונית שלך, ואז משם צריך לחדור לפנימות, לא יעזור לי לדעת עוד פרט ועוד פרט , אין לזה סוף לפרטים.
שימו לב שגם בזה מתעסק המדע, מתעסק באיזה עוד פרטים ועוד פרטים.. אז מה אם אני ידע עוד ועוד , מה יצא לי מזה..?
אם כך נשאל האם אפשר לדלג על הפשט?
אי אפשר לדלג על הפשט, חייב לדעת תפשט, זה כמו שאתה רוצה להכיר מישו בלי לראות אותו אף פעם בלי לשמוע עליו כלום בלי שסיפרו לך עליו וכו' אי אפשר.  כי כל התפיסה שלנו בעולם הזה היא תפיסה אמצעית ולא ישירה, והאמצעות זה בעזרת התורה החיצונית, אומנם לא צריך להתעסק בה כמו שמתעסקים בה היום רק בה, אומר במסכת חולין תלמיד שלא ראה סימן יפה בתלמדו, מחלוקת האם אחרי שלוש שנים או חמש שנים, רבי יוסי אומר שלוש שנים חכמים חמש, מפרש רש"י מה זה שלא ראה סימן יפה בתלמודו? שלא זוכר את תלמודו, מהו לא זוכר? מה צריך לזכור פה?  אומר בעל הסולם שלא זוכר את הבורא בתלמודו.
והייתי אומר לכם שאם אתם לא מקבלים את זה שיש בורא או לא מכירים אותו, אז הייתי אומר לכם שאם אתם לא מרגישים שום דבר פנימי בזה,  שזה לא מעורר אותכם לנקודת אמת, אז אתם צריכים לעזוב את זה, ולעבור לקבלה. לכן מי שהתעסק כבר חמש שנים די לו, ומי שלא יתעסק מה יעשה? הציע בעל הסולם, שילמד מהקיצורים הרי חייב לדעת את ההלכות, אבל רק כאמצעי לחדור פנימה, לתוך פנימיות התורה.

שאלה

תשאלו אותי שוב מהיכן אתה לומד שהכלל הוא דת, אולי המדע הוא הכלל והדת היא פרט ממנו?

היות ואנו רוצים לייצג את דעת בעל הסולם, הלוא הוא הרב יהודה לייב אשלג זצוק"ל, נביט מעט בכתביו. דברי בעל הסולם פרי חכם א' עמ' קל"ה: "והנך מוצא תכלית כל חוכמה חיצונית לתועלת הגשמיות הנאבדת, בלי ספק היום או מחר".

לכאורה היינו רוצים לומר שכל העניין הוא בהגדרת המושגים, אך היות ואנו יודעים שהבלבול מכוון הוא להסיח את הדעת אנו נצרכים להיות מדויקים בהבנת הדברים.

ישנו הבדל ברור בין המדע החילוני למדע הנמצא בתוך הקבלה. המדע החילוני כל תכליתו הוא הגשמיות הנאבדת, על כן המדע החיצוני עוסק ודן על פי החוקים הנובעים מהגשמיות הנאבדת, הנתפסת בחמשת החושים.

ומה ההבדל בין חוכמת הקבלה לחוכמות חיצוניות? אומר בעל הסולם בהמשך המאמר: "ועתה יש לנו אמת הבניין, למדוד חשיבות חוכמת ישראל, על חוכמת החיצוניות. שכל ענייניה אינם זולת להבין דרכי השגחת הבורא ית' על בריותיו, ולהדבק בו יתברך".

ואם כך נשאל, אז גם לקבלה אפשר לקרוא חוכמה רק מסוג שונה, עם תכלית שונה. אך גם היא, הקבלה, מתעסקת בחקר על פי נסיון האדם, שדרכו חוקר הוא את האמת, את המדע, את התועלת החברתית, את המוסריות.

אך לא כך הדבר. חוכמת הקבלה או מדע הקבלה – אם תרצו – שונה הוא לחלוטין ועל כן נקרא דת ולא רק מדע.

ראו את דברי בעל הסולם במאמר "מהות הדת ומטרתה" בספר "מתן תורה", עמ' נ"ה: "מה שאין כן הדת, אשר דבר הכרת טוב ורע המתפתחת בנו מתוך שימושה, יש לה יחס רלטיווי אל ה' יתברך לבדו, דהיינו משינוי הצורה מהיוצר יתברך עד להשוואת הצורה אליו יתברך שנקראת דבקות".

הנה אנו רואים שהגדרת הדת של בעל הסולם היא בדיוק כמו הגדרת חוכמת ישראל. (ראו קטע למעלה המתחיל במילים: אומר בעל הסולם). דהיינו חוכמת ישראל, הקבלה והדת אחד הם. וראוי להבנת נושא זה לקרוא את כל המאמר הנ"ל.

 

האם יש משהוא "מיוחד" בחומר עצמו שנקרא תפילין או ציצית (או כל תשמיש קדושה אחר)?

תשובה:

תשמישי קדושה- לשום חומר אין משמעות מצד עצמו. אך יש חשיבות גדולה למה שמעורר את נפשנו. תשמישי הקדושה ותשמישי המצווה נועדו לגרות את נפשנו גם ללא מודעות. אך חייב להבין שאין החיצוני עושה את הפעולה, אלא אנחנו מתרשמים מהחיצוני ע"י התניות מוכנות ששם בנפשנו הבורא. לכן יש חשיבות שהסימנים יהיו מסוימים כי רק מהם מתפעלת נפשנו באופן כזה או אחר.

אם למשל היו לוקחים אדם ומרדימים אותו ושמים לו אקדח ביד, וקושרים לו את האצבע להדק, והיו נותנים לו מכת חשמל שהייתה גורמת לאצבע לזוז וללחוץ על ההדק, היה נורה כדור והורג אדם. האם היינו שופטים את האדם כרוצח או כהורג בשגגה? לא מדוע? כי אנו שופטים את הנפש ולא את המעשה.

שים לב לא אמרתי את הכוונה אלא את הנפש. היות ויכולה להישאל שאלה , אם אדם חשב לרצוח מישהו או התכוון לרצוח , האם נרשיע אותו ברצח? כמובן שלא. מדוע? היות ולא עשה פעולה נפשית של רציחה. המעשה גורם לפעולה הנפשית, אך אם ניתקתי את הנפש מהפעולה איני מאשים אותו ברצח.

יוצא שעל הכוונה איני שופטו לרצח, על המעשה איני שופטו לרצח, אך על ההתנהלות הנפשית אני שופט אותו לרצח.

החומר הוא המעשה, אם הוא גרם להתנהלות נפשית , יש לשפוט לחיוב או לשלילה אם לא אין לשפוט מהמעשה, מהחומר בלבד, שאין לו שום משמעות מצד עצמו.