תת מודע נפשי

* תת המודע הנפשי *

כאשר אדם מבקש לשנות את העצמי שלו, המתבטא דרך פעולותיו, צריך לשנות את תת המודע שלו.

עיקר פעילותו של האדם היא מתת המודע שלו, כך שגם אם אנו מחליטים החלטות במודע, אין אנו מסוגלים לפעול אותן לאורך זמן⏳.

על האדם לשנות את תת המודע הנפשי שלו כדי לייצב שינוי שהוא מבקש לקיים בנפשו.

תת המודע אינו עצמאי לגמרי ואינו עלום ▫כפי שהיה ניתן לחשוב. ניתן לגשת לתת המודע בדרכים מגוונות.

עיקר כל הדרכים היא ע"י מודעות חדשה שניתן לרכוש.

המודעות הרגילה של האדם היא של התהליכים הנמצאים בעולם הגשמי, החיצוני, בעל התנועה הגשמית המהירה לחושים (שלמען האמת היא אטית ביותר ביחס לנפש הפנימית).

רוב תורות המודעות מציעות לנו להשיג את השינוי בתת המודע ע"י היפנוזה, או חלימה, או ממצב הדמדומים ועוד…

אנו מבקשים ביהדות לפתח *מודעות* – ערות חדשה שהיא *ערות רוחנית*. דרכה לייצר קשר אל תת המודע הנפשי שלנו.

האיזונים⚖ שאנו יכולים לקבל מתת המודע האמתי נקלטים בקלות, אם האדם ערני לתהליכי נפש.

המודעות החדשה מצריכה תרגול.

ישנה דרך לשנות תהליכם נפשיים.

מי שמעוניין לשמוע יותר,

ישלח אליי שם וכתובת מייל , בהודעה פרטית, כדי לאפשר לו לטעום ממודעות חדשה זו.

בברכה
הרב אדם סיני

http://Adamsinay.Net

המציאה

*המציאה*

ככה אמר החכם, הסתכל לאחר מכן בתוך עצמו ומעבר לאופק מלא אהבה וערגה לטוב השלם.
*השיח בין החכם לתלמידו*

"מדוע?" שאל אותי תלמידי.
"ככה" עניתי במלוא כובד משקלי.
"אני לא מבין." שאל וחזר ושאל וחזר….

סתמתי את שאלותיו חצי בבוז חצי בהתרסה אולם בהמון אהבה וחמלת מנצחים.
*הקשבת הרזים*

*כך דבר החכם בינו לבינו*:

"כבו האוזניים משמוע את האמת הנאמרת רק לאותם שחוו אמת מהי. כל השאלות וכל החקירות כולם אוושת לב היא וכמיהה אל הוודאי הלא נודע. אולם מפספסות את המתוק מכל❣

וכי עלוות העץ היא פריו? ריבוי העלים לא פעם מפריע ליציאת פירות האילן."

פנה אליי והמשיך : "עץ אני, תלמידי היקר ואתה מבקש את עליי. פירותיי מבקשים את חיכם של אניני הטעם.
וכי חבית זיכרון הנני, שמצריך זכירת כל הפרטים כולם שהביאוני לחדוות אמונותיי⁉

הלוא אהבותיי סגולת מנצחים המה. מי שאינו יודע לצרוף בזהב המילים, סיגים הם מנת חלקו.
החקירה לא באה אלא כמשעול לפירות הנשמה. כאשר הנני אוהב אותך תלמידי היקר, איני נצרך לכל הסיבות שהביאוני לכך. אני אהבה ולא סיבותיה."

הסתכלתי ברבי ומורי כלא מבין, הוא חש הרהורי ליבי והמשיך…
*ירידה לעם – דיון בשכל*

"מה מציק לנפשך?" שואל החכם.

עניתי : "איני מבין מדוע צריך להאמין בבורא❓ האם בגלל שיש לי הגיון צרוף המוביל אותי לאמונה זו או ככה וזהו❓ ואם כן למה לא להאמין בבודהה או באליל אחר❓"

עונה לי החכם: "תלמידי היקר, הוא שעניתי, כאשר אתה מבקש את ההיגיון שמוביל לאמונה בה', אתה מאמין בהיגיון ולא בה'. שבהעדר ההיגיון נעדרה האמונה. והרי כל אמונה שההיגיון הוא בסיסה נפסדת היא.

"אבל זה הגיוני שצריך להאמין בבורא❓ "אני כמעט זועק
והוא בשלו בשקט והתמדה שואל "אתה מאמין בהגיון או בבורא❓"

הבנתי❗ *אם ההיגיון עומד לפני הבורא אז הבורא הוא תוצאה ולא וודאי ראשוני, אלא ההיגיון הוא הוודאי הראשוני עליו אני נסמך*.

החכם לא נתן לי שלא להמשיך להתעקש❗

אתה שואל בצדק, מדוע לא להאמין בבודהה❓❓

ואני אומר לך, "ככה".

תשובתי היא *שהאהבה❤ היא אחת ומי שמגיע אליה יודע אותה*,
*ומי שאינו מגיע אליה צריך להתעסק בפרטים עד שיגיע אליה, ולאחר שמגיע אליה זורק את הפרטים, כי הכלל הוא הקובע*"❗
*הכלל אינו אוסף של פרטים*❄

הפרטים לא יוצרים את הכלל אלא רק מגלים אותו. לאחד הם נגלים ולאחר אינם. ההיגיון הוא אמצעי שדרכו אנחנו מפלסים דרך להכשיר את הנפש לתפוס את הכלל.❄ לאחר שתפסה כלל זה, אינה זקוקה יותר להיגיון. לא בגלל שזה הגיוני להאמין בה' אני מאמין בו, אלא ההתעסקות בהיגיון אלוקי הכשירה את נפשי לחוות את האמונה בה'."

"לך לך אל עצמך פנימה, התבונן בדבר, ובכל חקרנותך, חפש את מה שמעבר לחקירות כולן, כי הן רק עליי העץ ולא פריו."

כך הקריא התלמיד את רשימותיו מרבו
זלגו עיניו דמעות ושפתיו דובבו. כיצד נשארנו יתומים מחכמי האמת❓ מה נעשה עתה❓

הרים את עיניו ומבטו נתקל *ב"זהר הקדוש"*. ולידו *"תלמוד עשר הספירות"*.

לבו התמלא בשמחת מנצחים. הם לא מתו. הם רק מדברים אתנו בשפה שונה, ונחישות הציפה את נפשו.

אני לא הולך לחפש❗ אני הולך למצוא בע"ה❗

בברכת האמת
הרב אדם סיני

Http://Adamsinay.Net

שידוך

*שידוך*

לא טוב היות האדם לבדו.
השידוך הוא אומנות לא פשוטה.❤❤

מאחר וצברתי ניסיון בתחום הזוגיות, וכן בהכרת אנשים יותר לעומק,
אני מבקש לתרום את כישרונותיי אלו לרווקים ולרווקות, ולכל הפנויים והפנויות באשר הם, כדי לנסות לייצר מפגשים מותאמים.

*חששות*
אני יודע שלא מעט כבר מיואשים מלמצוא את הנשמה התאומה, ויש שפוחדים מלעשות זאת במקום לא ידוע ולא מוכר כמו האינטרנט. החשש מובן ואמיתי.
אני מבטיח מצידי לעשות את המיטב כדי להיות רגיש לבעיות אלו.

*פרטיות*
כמובן שכל מה שיאמר לי יהיה דיסקרטי לחלוטין.

*כמה זה עולה לי*?
אין תשלום.

*אז למה אני עושה זאת?*
כי כואב לי לראות כל כך הרבה אנשים שיש להם כל כך הרבה מה לתת ולהעניק לקיום של משפחה חמה ואוהבת, והם נשארים בודדים. הבדידות מנוגדת לטבע האדם.
הכאב הוליד בי אתגר ויעד ברור של מס' זיווגים שלקחתי על עצמי לייצר השנה.

*עזרה*
אני מבקש מכל מי שקורא זאת, להפנות אליי לכאן את כל מי שאתם יודעים שהוא פנוי. אל תחששו לנדנד להם/ן, אדם צריך זוגיות. כמובן עם הרגישות הנצרכת לבני אדם באשר הם.

*למי זה מתאים*❓❓❓❓
לכל המגזרים, לכל הצבעים , לכל המינים , ולכל הגילאים.
מי שיהיה לא רציני, או יחפש דברים אחרים ממילא לא יתאים ויסונן.

*איך פונים*?
משאירים לי בהודעה אישית כאן שם וכתובת ואני אחזור, אקח פרטים כלליים ואסביר כיצד מתקדמים.

*מתי* ?⌚⌚⌚
עכשיו, ממש עכשיו להשאיר מס' טלפון.

*האם לשתף* ?
בטח – כולנו שותפים למצווה. רוצים או לא, מבינים או לא, יודעים או לא, אנחנו נשמה אחת כולנו, אין לנו אפשרות לא לחשוב אחד על האחר. כדאי שנבחר בזה כולנו, וכל אחד ייתן כתף למיזם זה.

אני רוצה להודות מראש לכל מי שיעזור, וגם לכל מי שרק יחשוב על זה טוב, גם זה עוזר.

תודה.

הרב אדם סיני

Http://adamsinay.Net

זוגיות ייוונית

זוגיות ייוונית

היווני שבנו מבקש שנבסס את הזוגיות שלנו על גופניות, על הרצון לסיפוק האישי. מטמא הוא את כל השמנים שהם הרצונות שלנו. מבקש הוא שכל הרצונות יפעלו לתענוג אישי.

 היכן האהבה? היכן היחד?

האם כאשר יסתיים התענוג האישי לא יוותר מאומה?
אכן זה טבע הגוף, ככל שחי יותר, ככה מתקרב יותר למוות. כך היא הזוגיות היוונית, ככל שמתקדמת, כך נסתם התענוגג האישי והזוגיות מתה יותר ויותר.
בלית ברירה מחפשים סיפוק גופני זה במקום אחר – מחוץ לזוגיות. נוצרים תסכולים זוגיים בשל אי סיפוק גופני – יווניי זה.

התשוקה הגופנית אינה רעה, אולם נועדה היא לשימוש הנשמה ולא להיפך.
התשוקה הגופנית מבקשת לבטל את האמונה, את האמון ההדדי העמוק יותר, את הנשמה המבקשת קשר משמעותיי ואיכותי יותר, קשר שיכול להאיר את הנשמה.

 נס חנוכה בזוגיות

עתה בחנוכה ישנה סגולה מיוחדת,
כל זוג יכול למצוא את פך השמן החתום בחותמו של כהן גדול.
פך שמן זה מייצג את האמונה השלמה, הכהן הגדול כולו לה' יתברך , למה שמעבר לגוף.
שמן הוא הרצון – רצון שנובע מאמון שלם בין בני הזוג. הוא שיכול להאיר שמונה ימים.
שמנה הוא אותיות נשמה. כל זוג צריך לחפש את הרצון שיכול להאיר את הנשמה - את האמון העמוק של היחד, אתת מה שמעבר למקרים עצמם?

 איך נעשה זאת, האמון כל כך נפגע?

היוונים טמאו את כל השמנים – את כל הרצונות, כיצד נצליח למצוא את פך השמן שיאיר את נשמת הזוגיות שלנו?
התשובה – תאמינו שישנו כזה כד קטן שמסתתר בין כל השברים, בין כל הכאוס שייצרו היוונים שבכם. אל תוותרו, הואא קיים בין כל השברים.

 זוגות יקרים,

הקב"ה אוהב אתכם, כל מה שפגמתם הוא רק לבוש שהתלבש על היהודי שבכם. חנוכה מפגיש אתכם עם הצורך למצוא את פך השמן. הפעילו את הדמיון חפשו בין השברים רצון שעוד נשאר מהאידיליה הזוגית שהייתה מעבר לגוף, את הערגה הנשמתית שפיעמה בלבכם בעבר, או זו שהרטיטה תקווה בלבכם.

אל תוותרו על היותכם זוג יהודי, זוג נשמתי.
אנחנו יהודים, נצחנו את היוונים, נצחנו את הרדיפה שלנו אחר ההתמכרויות היווניות שלנו, זה נתון בפנימיות כל זוגג יהודי, יש לחפשו, יש למוצאו.

מאחל לכל הזוגות באשר הם, למצוא את פך השמן של זוגיותכם.

באהבת אמת
הרב אדם סיני
יועץ זוגי בשיטת "מרחבים משותפים" המבוססת על חוקים קבליים קוסמיים.

חנוכה – מהו חינוך לאמונה

חנוכה מלשון חינוך❗
*מהו חינוך לאמונה❓*

יש החושבים שאמונה✡ היא רגילות של אדם השומר תורה ומצוות, הולך עם כיפה, לובש ציצית ומנהל אורח חיים דתי. אותם אנשים אומרים: "אדם זה הוא בעל אמונה". על פי הגדרה זו, לא מובן לאנשים אלו, מדוע יש לחנכו לאמונה, והרי לכאורה הוא כבר מחונך⁉
כדי להיעשות אדם מאמין, אין די רק בשינוי המעשים החיצוניים↔, אחרת אין צורך בחינוך פנימי↩↪, אלא די באילוף או קניית הרגל חדש. הרי אפשר ללמד אף את הקוף לשמור שבת ואת התוכי להתפלל, אולם ודאי שלא לזאת כוונתנו בדברנו על האדם המאמין. אין מבקשים אנו להיות כקופים או כתוכים.
*חינוך הוא הוצאה מהכוח אל הפועל של הפוטנציאל הטמון בחניך❣* יש בכל יהודי את הפוטנציאל להגיע לאמונה. אנו מבקשים להוציא פוטנציאל זה מהכוח אל הפועל, דהיינו לחנך את עצמנו לאמונה. אין אפשרות להגיע לאמונה ללא בחירה. הבחירה הנה אמצעי מוכרח כדי להגיע לאמונה.

 

*כיצד מתקיימת האמונה❓*

הזוהר הקדוש מכוון את היהודי ללמוד בלילה. קניית האמונה הנעשית בלילה היא עיקר יסודי ביהדות, כפי הכתוב: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" (תהילים צ"ב).

הלילה הוא סימן לזמן של הסתרה. פעולה בתוך מסגרת של הסתרה מחייבת אמונה. דווקא בזמן שקשה ואין התלהבות, כאשר לא מרגישים תענוג וחיות מהקדושה, זה הזמן להתאמן להשגת האמונה. אימון זה הוא הליכה למעלה מהדעת.

במובן הרחב יותר, לילה הוא זמן ההסתרה ולא רק זמן גשמי. מהוראה זו נבין, שעיקר קניית האמונה היא בזמן ההסתרה דווקא⚪. טוב יעשה כל יהודי, שיראה את מצבי ההסתרה כהזדמנות לקנות אמונה, ולא ח״ו כמקום לתלונות⛔.

 
מציאות של אמונה אינה מחייבת מציאות של הסתרה, אולם העבודה כדי להשיג אמונה, כן מחייבת הסתרה.

 
ניתן אולי להבין זאת ברגש האהבה❤ המוכר יותר לאדם. כל פעולה שתוצאתה אינה בזמן הפעולה, מחייבת יגיעה עד ההגעה לתוצאה. יצר לב האדם רע מנעוריו, ואוהב הוא בעיקר את עצמו. באהבה ישנו תגמול גדול מאד לרגש האדם, אך אליה וקוץ בה. אם אדם יפעל את האהבה, רק כדי לקבל את התגמול, יהפוך הוא להיות אנוכי יותר ולא אוהב. בשל עובדה זו, זימן לנו הקב״ה מציאות של הסתרה. במצב הסתרה זה, נמצא האדם בניסיון ובאימון.

 

*השאלה הנבדקת היא, האם מוכן האדם להקריב עצמו לאהבה ללא קבלת תמורה – אהבת חינם?*

 

ניסיון זה בו עומד האדם, הוא גם מצב של אימון, של הזדמנות. אימון זה נועד להכשיר את האדם להשיג את היכולת לפעול במסגרת האהבה מבלי לקבל תמורה. כאשר קונה האדם אפשרות זו, שנקראת צורה של השפעה או ״אהבה ללא תנאי״, אז מבטל הקב״ה את ההסתרה, ומגלה לאדם את התמורה הנפלאה שישנה באהבה. אם האימון לא היה מתקיים בזמן של הסתרה, לא יכול היה האדם להיות אוהב באמת, אלא היה הופך להיות בעל אינטרס אישי, והרי זו אינה אהבה. אולם לאחר שלמד האדם להיות אוהב ורכש את תכונת האהבה, גם אם יתגלה התענוג הגדול במסגרת האהבה, לא תפריע קבלת התענוג לעצם האהבה. במצב של אהבה, היא זו המפעילה את האדם, ולא האינטרס האישי.
ראינו בדוגמא זו ב׳ זמנים: 1⃣הראשון שבהם הוא זמן העבודה, שמחייב הסתרה. הוא השלב בו חייב האדם לפעול למעלה מהדעת, למעלה מהאינטרס האישי המפעם בקרבו. 2⃣אולם לאחר קניית האהבה, שזהו המצב הב׳, אין צורך יותר בהסתרה, היות והאינטרס האישי הופך להיות חלש יותר מהאינטרס של האני המשותף המבטא את האהבה.
רואים אנו, שלצורך העבודה המאמנת את האדם להגיע לאהבה, הנקראת ״עבודת האהבה״, צריך הסתרה כאמצעי. אולם במציאות האהבה, אין צורך בהסתרה.

אם כך, נבדיל בין זמן בניית האהבה למציאות האהבה, וכן בין זמן בניית האמונה למציאות האמונה. נוטים לטעות ולומר שאמונה מחייבת הסתרה, ואין הדבר נכון. על כן יש לזכור הגדרות אלו לכל המקומות.

 

*מציאות של אהבה אינה מחייבת מציאות של הסתרה, אולם העבודה כדי להשיג אהבה, כן מחייבת הסתרה.*

כוס התה – נאמנות נפשית

*נאמנות נפשית*

☕ *כוס התה*

הושטתי את ידי ואחזתי בכוס התה שהונחה על השולחן הקטן מולי.
"וואוו, הכוס ממש חמה" נפלט מפי.
רבי ומורי שישב מולי הרים את עיניו והסתכל בי במבט חרישי ואוהב. ידעתי, חשתי שרבי ומורי חודר לנימי נפשי עת שמעתי את קולו הרך חודר לאוזניי.
"האם אתה חש את הכוס החמה? מי אתה?"
❓❔❓
התבלבלתי לרגע, הייתי נבוך מהשאלה הכל כך פשוטה לכאורה. בשאלות אלו תמיד היה מונח העומק הדרוש כדי לחדור לעמקי הנשמה.
ידעתי את הכיוון שהרב שלי מנחה אותי זה שנים, אני לא מה שנראה מחוצה לי.
עניתי כמנצח "אני כמובן חש את היד, את חום היד שלי עצמי" הוא הסתכל בי ולא אמר מאומה. אני צריך לחדור עוד קצת. שתקתי אתו.
✨*הנפש הנעלמת בעולם*

"שב בני קרוב יותר אליי ואנסה ללמדך דבר מה" אמר בשקט האופייני לו.
דבריו נבעו בחופשיות מפיו "הנפש היא החשה. היד היא שליחה של הנפש, אתה חש את התפעלות נפשך מחום ידך. הנפש היא הנפעלת מהעולם.
הביט על הקיר ממול ומבטו כמו חדר לתוכו, הסתכל מעבר אליו והמשיך בינו לבין עצמו, התאמצתי לקלוט כל נדנוד של הרגש בדבריו.
⚪⚪

"רק את הצורה המצטיירת
בתוך עומק נפשו האדם רואה. המחשבה של האדם שאת החוץ הוא רואה מרחיקה אותו אט אט מנפשו שלו. הצורך של האדם לתפקד מבחינה חיצונית מלמדת אותו כיצד לבוא במגע עם העולם, תפיסה זו נחוצה לקטן המבקש להסתדר עם העולם ולנצלו לקיומו. אם נשאר בתפיסה זו, משם מגיעה כל דאוות ליבו.

כאשר אדם מתרגל לתפיסה חיצונית זו, כאשר שוכח שהכל קורה בתוך נפשו, כל הגיגיו הם לרצון השינוי החיצוני. התפיסה הנפשית התלויה בחושי האדם הגשמיים מלובשת בלבושים גסים ועבים עד שמרחיקה את האדם מההרגש הנפשי. זאת, כאשר הוא בא במגע עם העולם דרך חושיו"
הוא שתק.

לא הצלחתי להבין מה אני אמור לעשות עם ידע זה?
"האם להפסיק להשתמש עם החושים?" שאלתי בתמיהה

*להיות אתה*
הוא המשיך ואמר "אתה נפש ולא גוף. אל תשכח את עצמך. אל תחשוש להרגיש, ויחד עם זאת להסתכל על נפשך המתרגשת. הכר את עצמך – את נפשך. שאל את עצמך מה אתה מרגיש? מה מבקשת נפשך? אל תדרוש את ההרגשה מפעולת הזולת, אלא מצורת ההסתכלות המתחדשת בנפשך"

"כיצד אעשה את התנועה הנפשית? כיצד אשנה את צורת ההסתכלות?" שאלתי חסר אונים.

אתה עשוי ממספר רבדים בנפשך, הסכם לחדור לרבדים פנימיים. השתחרר מעט מהרצון למצוא חן, מהצורך להיות מה שאחרים מצפים ממך להיות. האמן שיש אהבה בנפשך והתחל לחיות אותה. האמן שיש בתוכך שמחה והפגן אותה לעצמך. בשיח הפנימי שלך עם עצמך בקש את השמחה. אל תחכה שמשהו או מישהו מבחוץ יגרום לשמחה זו"

*אתה זז, לא העולם*
הוא הביט בי, מעט בשובבות, כך חשתי, הוא שאל אותי שאלה שמאוד הפתיעה אתי.
"תאמר לי, אתה אוהב אותי?"

"בטח," עניתי. הוא המשיך, "אתה חושב שאני אוהב אותך?" אני מאוד רוצה בכך. עניתי. "מה אתה מוכן לעשות בשביל זה?"
"הכל" עניתי.

"אתה לא יכול לעשות כלום חוץ מאשר להיות עצמך. אותו עצמי אמיתי פנימי שאתה פוחד ממנו. אתה חושש לחשוף אותו שמא תיפגע. אתה לא יכול להיפגע אם אינך מבקש את האהבה מחוץ לך. חפש את אותה נפש משוחררת שאתה פוחד לחיות.

אתה מבקש שהסביבה תרצה אותך כאשר אתה אינך רוצה את עצמך. אתה חושב שהכוס חמה. אתה הורגלת שהעולם זז במקום לחוש שאתה הוא זה שזז"

הוא שתק לרגע, הסתכל בי במבט כל כך אוהב שהייתי ממש נבוך.
"אתה לא צריך לגמול לי על אהבתי, אינך צריך לשלם עליה, אינך צריך להיות מה שאתה לא, אתה צריך להיות מי שאתה ללא פחד ללא מורא. אם לא אצליח להתחבר למי שאתה, אני מבקש שלא תשקר לי את התחפושת שלך"

*המסע הנפשי*
"עתה צא למסע וזכור, החיפוש בחוץ מקרר את נפשך – אוטם אותה. אם למרות החיצוניות נשארת איש מתרגש עם נפש חמה כל החמימות והלכאורה שחרור מתבטאים רק בחיצוניות רדודה, שאינה פוגשת את האני האמיתי שלך.
חפש את העצמי האמיתי, הסר את המחיצות, חדור לנבכי נפשך, היה משוחרר לגמרי לאהוב, אל תבקש מאומה מהסביבה אלא מעצמך. חפש את האני השמח האוהב, היה אדם מתרגש בחופשיות, חיה את האני הנפשי שלך, היה נאמן לנפשך"
☕❓☕

הסתכלתי על כוס התה, המבט נע אל רבי ומורי שישב מולי, לא רציתי לזוז, חשתי שכל תנועה עלולה לסיים את המצב, רציתי שכך יישאר לעולם.

"אני יכול להראות לך את הדרך, אתה הוא זה שצריך להלך בה" שמעתי את קולו מפלס דרך בין הרהוריי.

הבנתי, קמתי ממקומי נעתי לעבר הדלת, פסעתי ברחוב. לא יודע מה קרה בדרך, מצאתי את עצמי עומד מול אשתי. "אני אוהב אותך" אמרתי. היא הזילה דמעה, היא חשה. פעם ראשונה שהרגשתי משוחרר, אמיתי אוהב מהעצמי האמיתי.

אוהב אתכם חברים יקרים.
הרב אדם סיני

ממה נובע הפירוד בין איש לאישה

*ממה נובע הפירוד בין איש לאישה?*

✨אומר הזוהר הקדוש (משפטים בפירוש הסולם אות שי"ז) :

"אלא בא וראה, שאין בכל הקולות של הנשים בעולם, שקול הנחש יוכל להתדבק בה, ולהתאחז בה, ולהשתתף בה,

אלא ב' נשים הן, שקול הנחש יכול להתאחז בהן :
אחת – מי שאינה שומרת טומאת נידתה וימי ליבונה כראוי או שמקדמת יום אחד לטבול.

ואחת – זו אישה המאחרת העונה שלה, כדי לעשות צער לבעלה. חוץ אם הבעל אינו מקפיד ואינו משגיח על זה."
*תפקיד האישה*

*אמנם אין הזהר מדבר אלא בפנימיות הדברים*, אולם גם לסימנים החיצוניים כדאי להתייחס בתשומת לב.

באופן פנימי יש לראות כפי ההסבר בהמשך הזהר, שהאישה תפקידה להמשיך את הצלם האלוקי בבריאה.

הצלם שבו נברא האדם יוצא מהכוח אל הפועל ע"י כוח ההולדה שבאדם, ומבחינה פנימית בפירות הרוחניים שמוליד. במחשבות החיוביות המולידות שלום ואהבה.

אישה שמתקשרת בטומאה חוברת עם לילית הרשעה, וסימנה שמייללת כל העת על מר גורלה וכל רצונה לדאוג לאנוכיות הפרטית שלה. הצער האמיתי הוא, שהיא גורמת לבעלה, שאינה מולידה ממנו את צלם האלוקים, אלא בנים רשעים.

הרוח של התלונה המתמדת וההתחברות לטומאה מולידה רוח שהורגת את רוח הקדושה והטהרה.

צלם אלוקים אינו יכול להתבטא באופן זה בעולם. כך הורגת היא ע"י תלונותיה ורצונה לסיפוקה האישי בלבד את צלם אלוקים שיכולה להוליד. והסימן החיצוני שאינה שומרת על טהרתה כראוי.
*תפקיד הבעל*

אישה אמיתית היא שליחה של הבורא יתברך. היכולת שלה להוליד היא המשלימה את האדם, שאינו יכול בלעדיה להגיע לאונו האמיתי.

מסביר הזהר הקדוש באות שט"ז, שכוחו של האדם יכול להתבטא כאשר מוליד בן בצלמו. הנחש יכול היה לפתות את האדם רק לפני שהוליד את שת שהיה כצלמו.

בעל יקר ללא האישה הכשרה אינך יכול להראות כוחך בעולם. אם תכוון לאהבה ולא לגאוותך והרצון לשליטה אזי תעניק סביבה ראויה לאישה לרצות להיות טהורה. תפקיד האישה תלוי מאוד באיש. על האיש להראות לאישה שהיא חלק ממנו, שהיא לא שפחתו, אלא שותפה אמיתית ראויה וחשובה שאין כמוה להולדת צלם אלוקים בעולם.

בלעדיה אי אפשר להגיע לאהבה, ועל זה אומר רשב"י "לזאת יקרא אישה" – דהיינו רק בעזרתה אפשרי האושר האמיתי בעולם.
*התוצאה*

זהר משפטים ובהסולם אות ש"כ : "ומתוך שנעשה פירוד בין אשה לבעלה, מפסידים השמירה של זעיר אנפין (הקב"ה) מלמעלה, וקול הנחש יכול להתדבק בהם."
*האתגר*

ובכן זוגות יקרים וחשובים מעין כמותכם. אתם שליחים להמשכת צלם אלוקים בעולם. כמה משמח תפקיד זה יכול להיות. בואו נעורר בתוכינו את כוחות הטהרה, שלקחנו מיום הכיפורים, ונבנה את האמון בחג הסוכות. ✨

כל צד יעשה את תפקידו מתוך אחריות זוגית. יש אהבה בכל זוג יהודי, עליו לגלותה!!!

אל לנו לתת לכוחות הטומאה לבלבל את נפשנו. נועדנו לאהבה, בואו נשמור על הטהרה מהאגואיזם והרדיפה אחר עצמנו. בואו נבנה צלם אלוקים והאהבה תשרה בע"ה בכל בית ישראל באשר הוא.

אוהב אתכם, מאמין בכם ומבקש, נצלו את ההזדמנות, שנתן לנו הבורא יתברך בחג הסוכות, לבנות מחדש את האמון הזוגי לשלום ואהבת אמת.

בברכת חג שמח
הרב אדם סיני
יועץ זוגי בשיטת "המרחבים המשותפים"
לפרטים: 050-314-1111 קרן

שאלות ותגובות בקרו בעמוד הרב

https://www.facebook.com/spacetip/

אין עוד מלבדו – האמנם?

 אין עוד מלבדו – האמנם? 

אם אין עוד מלבדו, אזי כל מה שאני רואה לכאורה זה הבורא. יוצא שהסוס, החמור, בני האדם, העץ, האבן ואפילו אני זה הבורא, שהרי אין עוד מלבדו והכל זה הוא?

והרי ברור לנו במושכל ראשון שאין הדבר כך. מאידך אי אפשר להתעלם מ"אין עוד מלבדו"

 

 
• הטריגר
באתי מעט לברר נושא זה בעקבות טעויות ששמעתי לא מכבר בתפיסות של יהודים, כאילו התיקון הוא לחזור להיות הבורא עצמו. הכול חזור להיות האור. ועוד כהנה שאין הקולמוס סובל לפרטן, אך גם אינו יכול להתעלם מהם.

עוד עוררה את נפשי פרשת השבוע – "כי תבוא", שבה אנו רואים, שהבורא יתברך מבטיח לנו בתורה הקדושה כמעין איום, שתבואנה קללות ועונשים רבים, אם לא נשמור את הברית. דברים אלו מאתגרים בשניים, האם כל הקללות האלו יכולות לבוא מהטוב המוחלט, שאין עוד מלבדו? והאם זו דרך נכונה לחנך אותנו כעם?

עוד עורר אותי מקרה מאמש. בני יקירי בכה שהוא מתגעגע לאימי – סבתו, שאתמול היה יום ה-30 לפטירתה. זיכרון סבתו דרך הרוגעלך שהייתה עושה תמיד באופן מיוחד עבורו הדאיבו את נפשו.

מה עניתי לבני שעורר בי את השאלה? למה סבתא מתה? אני מתגעגע וכואב לי, אני עצוב?

עניתי לו "אין עוד מלבדו", ופרשתי לו בדרכי הילדים. אבל אותי זה פגש גם מב' ההתעוררויות לעיל.

 

 
• יש עוד מלבדו

המחשבה החומרית מובילה את האדם לחשוב, שאין עוד מלבדו מצד החומר. אך דברים אלו מכוונים לכוח הבורא ולא לחומר.

מצד החומר – יש עוד מלבדו. יש את חומר הבריאה שהוא "רצון לקבל", שיצא מהבורא בבחינת יש מאין. בבורא אין רצון לקבל (שלילת השלילה). על חומר הבריאה יש לומר "יש עוד מלבדו".

 

 
• אין עוד מלבד כוח הבורא
כוח הבורא שהוא הכוח האמוני, הוא הכוח היחידי שיש בעולם וכל הכוחות כולם הם פרטים בתוך כוח זה. כוחות אלו נמשכים יש מיש מעצמותו. אנו רואים כוחות שונים היות והם נבדלים ע"י חומר הבריאה שדרכו הם מוצגים.

לשמש יש כוח, אבל כשליח של כוח הבורא. ליד שלי המרימה את הכוס יש כוח, שהוא שליח ופרט מכוח הבורא. לכל מה שנפסל (נעשה פסל) מבחינה התפיסה הפרטית, הן פסל לכוח רוחני והן לכוח גשמי, נדע שהוא חלק מכוח הבורא. בגאוותו של האדם מבקש הוא לייחס כוח זה לעצמו. ובשל ההיגיון המדעי – הגשמי הוא מייחס את הכוחות לטבע.

 

 
• ללמוד בגוף אחד
באדם, כוח הבורא שהוא הכוח האחד, מתבטא ככוח האמונה. הבורא נקרא כך משום שברא את הבריאה יש מאין. כוח אמוני זה הוא הכוח הראשוני שהוא כלל כל כוחות האדם. זאת הסיבה שהאמונה היא מעל הכול.

המלחמה האמיתית בין אברהם לנמרוד היא, האם יש לאדם או לאחד מגרמי השמיים או לנברא כל שהוא כוח מצד עצמו. אם אין, אז חייבים להיות כפופים לבורא עצמו. לכוח האמונה. והוא שנאמר על אברהם "אב המון גויים נתתיך". אב האמונה.

 

 
• האתגר
חוק – "כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא".
אדם מאמין יכול להתגבר על הכול. שהרי יש רק כוח כללי אחד. כל הכוחות האחרים חייבים להיות כפופים לכוח הטבת הבורא השלמה.

האם בתוך נפשנו אנו יכולים להסכים לכך, שלא הענן מוריד את הגשם, אלא כוח הטבת הבורא דרך הענן?

האם אנו יכולים להסכים לכך שכל הקללות ומה שנראה לנו כצרות, לא באו מהמציאות הגשמית או מהאנשים שסביבנו, אלא מהבורא יתברך שהוא הטוב והמטיב?

האם אנו יכולים להאמין, שהאתגרים בחינוך שיש לנו מילדנו, הם כוח הטבת הבורא עבורנו?

 

 
• סיכום
אז יותר לא נתבלבל.
"יש עוד מלבדו" – מצד החומר.
"אין עוד מלבדו" מצד הכוח (הצורה).
האתגר הוא להאמין בכך שהכול בא מהכוח האחד, מהטבת הבורא.
והכל יחזור לכוח האחד.

שבת שלום מלאה אמונה בע"ה.
הרב אדם סיני

הכשל שבאהבה

הכשל שבאהבה ❤

אחד הכשלים העיקריים בכל נושא האהבה הוא הציפייה השגויה מקשר האהבה.

הציפייה היא באופן הטבעי שהצד האחר יספק את רצונותיי. לא פעם בתחילת הקשר, רואה צד אחד את האחר כמגשים את רוב בעיותיו, גם אם אינו מפרט זאת לעצמו, כך חש הוא את האהבה.

לאחר מספר שנים, חודשים, שבועות או ימים, נוצרת אכזבה קשה היות והסיפוק מהצד האחר אינו מגיע.

האדם חווה שהציפייה שלו למילוי סיפוקיו אינה באה לידי מימוש. בהיות האדם מתוסכל, כועס הוא על הצד האחר ומאשים אותו גם
על דברים שלא אמור הצד האחר לתת לו. במצב זה נוצר נתק, ואז מנסה האדם גם לקחת בכוח את הדברים שנדמה היה לו בציפיותיו השגויות, שצריך הוא לקבל.
זאת עושה בשליטה ובהאשמה מתמדת.

מצב זה מביא להתנתקות ורצון לחיות את חייו בנפרדות מהצד האחר, אולם ברוב המקרים, אינו מעז לייצר את הפירוד בפועל ועל כן יוצר מערכת של התנהלות המנתקת אותו מהצד האחר.

✨ *זוגיות אלוקית*✨

אני תקווה, שמשל זה לעניין הזוגיות הגשמית מובן לקשר עם הבורא יתברך.

לאני של האדם – לרצון לקבל שלו ישנה ציפייה טבעית, שהבורא יתברך יספק את כל רצונותיו, הן אלו הראויים והן אלו שאף הוא יודע שאינם ראויים. הן את הרצונות הגשמיים הנמוכים ביותר, והן את הרצונות הנפשיים.

ביודעין או שלא ביודעין, כאשר אין האדם מקבל את סיפוקיו מהחיים, מתחיל הוא לחוש כמאשים את הבורא וכתהליך כמעט הכרחי, גם מרוחק מהבורא.

באופן טבעי, גם הבורא מתרחק מאדם זה, כפי שאומר קדושנו ה"בעל שם טוב", שהדרך לבדוק עד כמה רוצה הבורא להשתעשע אתך היא כפי שאתה רוצה להשתעשע עמו, כפי השתקפות פניך במראה, ממש אחד לאחד.

*תאום הציפיות של הנברא*

בחודש אלול אנו מסדרים את הציפייה שלנו מהקשר עם הבורא.

אסור שהציפייה תהיה למילוי סיפוקנו האישי. הציפייה צריכה להיות לקשר עם הבורא. הקשר אינו יכול להיות על בסיס של התחייבות להנאה. ההנאה יכולה לבוא כלוואי, אך לא כמטרה.

לצורך כך, צריכה להיות התחייבות של האדם, שהוא מוותר על רצונו לסיפוק.

ציפייה זו מבוטאת בבחינת "אני לדודי".

אם לא יקבל את סיפוקו, לא יצטרך להתאכזב ולא יצטרך להאשים את הבורא, אלא יראה בחוסר הסיפוק שחש כמקום לעבודה שתכליתה היא יצירת קשר עם הבורא.

קשר אינו חייב להיות רק על ידי נתינה של אחד לאחר באופן החיובי, ישנה נתינה גם באופן שנראה כשלילי.

בנקל ניתן לראות כיצד רופא שמנתח וחותך את בטנו של המנותח זוכה לתודה ולתשלום עבור פעולתו, אף אם פעולתו מכאיבה מאד ואינה גורמת לסיפוק של הרצון לקבל המיידי.

משל זה אינו מראה את הקשר הנכון של זוגיות, אלא בא להבהיר, שנתינה אפשרית גם בדרך של שלילה.

ההבנה של הציפייה החדשה מהקשר שלנו עם הבורא מחייבת אותנו לחשוב באופן חדש.

כיצד אני בוחן אם פעולה היא נכונה או לא❓………………………………

מתוך ספרי שראה אור ממש החודש
"מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"
לרכישת הספר: קרן 050-314-1111
אגדה: 050-314-3417

אתר לרכישה: http://moadim.co

ניוזלטר: 280 ואתחנן – הקשר בין תשעה באב ליום האהבה

ניוזלטר: 280 ואתחנן – הקשר בין תשעה באב ליום האהבה

בס"ד
שלום ידידים יקרים,

יום אהבה שמח לכולכם!
היה לנו שבוע מאתגר. שבוע שהתחיל עם צער על חורבן המקדש והסתיים באושר של יום האהבה.

כיצד מתחברים להם שני ארועים אלה?
מהו הקשר בין תשעה באב ליום האהבה?
על כך בשני הפוסטים המצורפים בהמשך הניוז. קריאה מועילה ואוהבת לכולכם!

ומהנעשה בבית מדרשנו….
רגע גדול ומרגש מתקרב אלינו מאד.
יום השקת ספרו השני של הרב אדם סיני שליט"א  -  "מועדי ישראל האדם ומה שביניהם"!

לרגל ההשקה נקיים בע"ה ערב חגיגי בבית מדרשנו ביום שני, ב' אלול תשע"ו (5.09.16) בשבע בערב.

בארוע הרב ידבר כמובן על הספר, יימכרו הספרים במחיר מיוחד, הרב יחתום על ספרו במקום וכמובן מוזיקה וכיבוד כפי שאנו נוהגים תמיד…..
הספר סוקר את כל מועדי השנה מנקודת מבט פנימית, עמוקה ומכוונת. יש בו מאמרים המתייחסים למובאות מכתבי האר"י זצ"ל, מהזוהר הקדוש, מבעל הסולם וכולם מאפשרים לנו לגשת לחג הקרב במודעות ותוך מוכנות נפשית מדויקת יותר.
הצטרפו אלינו ליום חג זה! שריינו את התאריך!

אנו מצפים לראותכם איתנו, תומכים בהפצת הפנימיות לעולם.
מאחלים לכולכם שבת שלום ויום אהבה שמח במיוחד!

 


 

הפוסט השבועי של הרב אדם סיני שליט"א

מחורבן המקדש לאהבה
לאחר שחווינו את עוצמת הצער בתשעה באב, רצוי שנפנה את נפשנו לבניית האהבה.
סמיכות תשעה באב ליום האהבה בט"ו באב אינו מקרי. חודש אב מחולק חציו צער בסוד: "עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם"(איכה ט"ז)  וחלקו השני: "תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם" (שה"ש ג' י').

האם ישנה אהבה הבאה מצער❓
אישה היא לבו של האדם. יכולה היא להיות צד שמאל של ליבו ויכולה להיות צד ימינו.
צד הימין של הלב הוא הצד ההרואי, הנאמן, שיודע טבעו של קשר אמיתי. ימין מלשון אמונה.
בעוד שהצד השמאלי של הלב הוא צד הגוף (ראה תניא פרק ט'). גוף מלשון נגף – מוות.

מהו לבך יהודי יקר, מיהי אשתך עבורך❓
האם הרצון הגופני, או מציאות הנאמנות, שהיא האמצעי לאהבה? שאלה זו נראית אולי סתמית משהו, אך היא נכוחה בנפש האדם באופן הראוי לבניית האהבה. אין להתעלם ממנה אלא יש לחקור אותה ביתר שאת ובישרות לבב.

איך אומרים הסוסים?
העיקר שאתה נהנה מזה.

הסתכל סביבך יהודי יקר, האם אתה מצטער על חורבן בית המקדש? האם אתה מצטער על חורבן האהבה? האם היחד חשוב לך או "העיקר שאתה נהנה מזה".
צד השמאל של הלב, מכוון את האדם למחשבה בהמית, למחשבה של – "מה יצא לי מזה". וה-לי הוא המשמעותי ביותר עבורו. הרצון לסיפוק האישי הוא חורבן האהבה.
חורבן האהבה נובע מהרעיון הסוסי – הבהמי של "העיקר שאני נהנה מזה". אם נדע להצטער מרעיון זה שמוביל בצורה אוטומטית את נפשנו, אם נסכים שזה חורבן האהבה, חורבן המקדש הפנימי שבנו, אזי נוכל לסור מהרע הזה. וה"סור מרע" יאפשר את עשיית הטוב – בניית האהבה.
אהבה עצמית
אהבת  האדם רק את עצמו פוגעת בו ובכל הסובב אותו. אדם אנוכי – מצרי באהבתו הצרה, לא מסוגל לאהוב אחרים. נשאר ערירי וגלמוד.
בתחילה אינו רואה שאהבה מעין זו פוגעת בו, אולם עם התקדמות הזמן והחוויה המוכרחת שהמציאות מפגישה אות האדם עם עצמו, מתגלה לו שאנוכיותו פגעה בו, השאירה אותו ללא אהבה, ללא יכולת לאהוב.

כמה עצוב אותו היום בו האדם צריך לבוא חשבון עם עצמו הפנימי ולגלות שלא אוהבים אותו, ואף הוא אינו יכול לאהוב. נחרב מקדשו הפנימי, ואפילו את השריד היחיד שנשאר שהיא השכינה המצויה בכותל המערבי מאחוריו, אינו יכול לכבד. מרגיש הוא בוז פנימי למה שיקר ביותר בחיים – לאהבה. מבקש הוא תאווה  עצמית והיא מרוקנת אותו לחלוטין.
ההכנה לאהבה
הצער הוא הכלי לאהבה. היכולת להצטער מהשלילה הופכת אמצעי לאהבה.
נותרו  לנו ארבע ימים לט"ו באב,  מה עושים כדי לבנות את האהבה?
מפתחים את צד הימין של הלב. מגבירים את האמון בין בני האדם. משפיעים מעצמנו. פתוחים למוחין עליונים, לאהבה שמעל הגשמיות הסוחפת, מחפשים בנפשנו את הצד המתחבר, המתמזג, המשפיע, רחב הלב.

ל"ב נתיבות האהבה הם שצריכים לבנות את הלב. משתמשים רק בקו ימין עד ט"ו באב. ואז משלבים את התאווה האישית כפועלת למען היחד. כך האהבה תהיה בכל לבבך, בשני ייצרך. רק שהצד השמאלי של הלב יהיה נתון לימני. שעשיו יעבוד את יעקב. שבית המן יינתן למרדכי. שמשה רבינו יביס את פרעה. שהאהבה תגבר על התאווה ותשתמש בה לייחד, לקשר ,לאהבה.

מהו ט"ו באב עצמו❓
בעזרת ה' בפוסט הבא.
בברכת אהבת אמת
הרב אדם סיני


 

משפט השבוע:
" ההרגשה שאינה מכוונת, פועלת באופן בהמי לחלוטין"
מתוך ספרו הראשון של הרב אדם סיני שליט"א – פרשת ואתחנן עמ' 376


 

ציטוט נבחר:

המטרה אליה צריך לכוון את הלב, היא אהבה לבורא. לאהבה זו מספר שמות כמו אמונה, כלים דהשפעה, אור חוזר, אור העב, כלים מתוקנים, אצילות וכו'.

כדי לכוון צריך את הכלים, הראויים לכוונה. אנו צריכים טלסקופ, שיהיה כמה שיותר
גדול וממוקד בעל יכולת הפרדה גדולה ורואה למרחוק. מבחינה נפשית טלסקופ זהו השכל שבאדם, הוא המביא את המטרה אל יכולת התבוננות מדויקת בה, הוא המביא לידיעה להיכן לכוון. ברור הוא, שהאדם העומד עם עינו הפקוחה, וליבו המושת לאהבה, הוא שצריך לפעול את הפגיעה במטרה, הוא משחרר הקשת, אז החץ יוצא מליבו של האדם, אז ההרגשה יכולה לפגוע במקומה.

ראו נא, ההרגשה שאינה מכוונת פועלת באופן בהמי לחלוטין. וברור שלא תפגע במטרה, אם אינך מכירה. ההכרה הטובה ביותר יכולה להגיע ע"י מפה, המנחה אותנו למטרה הרצויה. אף אם מציאת המטרה, היא רק בתוך המפה, בתוך השכל המתבונן, מהווה היא שלב חשוב בכיוון הלב למטרה הרצויה.

החיפוש דרך המפה הינו הלימוד בתורת ישראל, הטלסקופ המדובר הינו חכמת הקבלה ודרכו של בעל הסולם הוא המיקרוסקופ האלקטרוני המדויק ביותר למטרה הרצויה.

 

מתוך ספרו הראשון של הרב אדם סיני שליט"א – פרשת ואתחנן עמ' 376


 

מהי אהבה? מהי זוגיות בעיני? כיצד למצוא שידוך נכון? כיצד לא לפספס? כיצד לבנות קשר נכון ואמיתי?

הרב אדם סיני – יועץ זוגי אישי ומשפחתי בשיטת "המרחבים המשותפים"


 
הכעס בזוגיות

הכעס הוא רע, זאת כולם לבטח חשים.
הריענון שאני מבקש להוסיף הוא, שלא רק מי שכועסים עליו מרגיש מותקף, אלא גם מי שכועס.

כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו, כך אומרים חז"ל. …
לא פעם יש לנו תירוצים למכביר, מדוע סיבת כעסנו מוצדקת.
הכעס גורם לריחוק, הענשה, תסכול ופירוד, בין שהכעס פנימי ובין שהוא מוחצן. ישנו מקדים לכעס שהיא השיפוטיות ואי כבוד הזולת.
הכעס רע- אין תרוץ מספיק טוב לכעוס.

כיצד להיפטר מהכעס
ב' מקדימים ו-3 שלבים נוספים.

מקדים א' – צריכים להיות בטוחים שהכעס הוא רע.
הדרך לעשות זאת היא ע"י פרסומת.

כיצד עושים פרסומת?
המקרר והקירות והסלון וחדר השינה והדלתות בבית כולם מלאים בשלטים עם סלוגנים כמה הכעס הוא רע.

רוצים דוגמאות:
• וכן הכעס, דעה רעה היא עד למאוד; וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד
הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס, ואפילו על דבר שראוי לכעוס
עליו).. רמב”ם הלכות דעות פרק ב, אות ו).• כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו.
• הכעס שולט על האדם ומטמטם את ליבו.
• אסור להיות עבד לכעס.
• הכעס הוא מחלה שצריך להתפטר ממנה
• הכעס הא סרטן לנפש.
• והעיקר לא לכעוס כלל.

בפלאפונים צלצול בגנות הכעס. שלט על המכונית. התחלת דיבור : שלום אשתי היקרה, הכעס מזיק לנשמה, מה אמרת שאביא היום?
שטיפת מוח מהרפש שנותן תירוצים שמותר לכעוס.
אם אפשר למכור קוקה קולה לאנשים ע"י פרסומת, אפשר למכור לעצמנו שהכעס הוא רע.

שלב ב' : מי שיכתוב לי באישי יקבל את שאר השלבים.
מי שיעשה את השלב הראשון ראוי שימשיך להתקדם.
השיטה עובדת, עברו אותה עשרות ואולי מאות אנשים בהצלחה. צריך להתמיד. כבר השלב הראשון מורד את הכעסים ב-50%.

הכעס רע לזוגיות , מתקרבים ליום האהבה, ראוי שנכין עצמנו כראוי. הכעס בא מקו השמאל את האהבה צריך לבנות מהימין, מהכבוד ההדדי מהאמון המשותף.
בואו נעבוד על הדבר החשוב לנו ביותר – האהבה.

בשלוות נפש….
יום אהבה שמח לכם ולכל עם ישראל